סוכרת סוג 1: בדיקות אבחון

סוכרת mellitus סוג 1 מאובחן על בסיס התמונה הקלינית ופרמטרי המעבדה.

אופציונלי אבחון מכשירים רפואיים - תלוי בתוצאות ההיסטוריה, בדיקה גופנית, ו אבחון מעבדה - לזהות מחלות משניות של סוכרת mellitus.

  • אבחון לב וכלי דם
  • סונוגרפיה של הכליה (אולטרסאונד בדיקת הכליות) - אם יש חשד להפרעה בתפקוד הכליות.
  • אלקטרוקרדיוגרמה (א.ק.ג; הקלטת הפעילות החשמלית של לֵב שריר) - כדי לבדוק את הפעילות החשמלית של הלב כדי להבהיר בעיות לב עקב סוכרת mellitus.
  • בדיקת עיניים (ראה "בהמשך תרפיהלהלן).
    • קביעת חדות ראייה (קביעת חדות ראייה); בדיקת החלקים הקדמיים של העין.
    • פונדוסקופיה (השתקפות קרקעית העין, כלומר בדיקת הרשתית) עם אישון מורחב (ראה "הערות נוספות" להלן)

הערות נוספות

  • המשתתפים בניסוי סוכרת וסוכרת (DCCT) ובמחקר המעקב שלו, אפידמיולוגיה של התערבויות וסיבוכים בסוכרת (EDIC), נבדקו חולי סוכרת מסוג 1 באמצעות פונדוסקופיה, וניתוח מרקוב שימש לחישוב כמה זמן לקח למשך 5 % מהחולים להגיע לשלב הבא של רטינופתיה:
    • חולים ללא רטינופתיה / מחלת הרשתית (שלב 1): 4 שנים (בממוצע).
    • חולים הסובלים מהפרעה קלה רטינופתיה סוכרתית (שלב 2): 3 שנים.
    • חולים עם non-proliferative בינוני רטינופתיה סוכרתית (שלב 3): 6 חודשים.
    • חולים עם רטינופתיה סוכרתית לא פרוליפרטיבית (שלב 4: 3 חודשים

    אם ניקח בחשבון את ערכי HbA1c:

    • HbA1c בסיסי <6 אחוזים: אחוז אחד מהחולים התקדם להידרדרות משלב 1 לשלב 1 תוך חמש שנים
    • Baseline HbA1c 10 אחוזים: 4.3 אחוז מהחולים עברו משלב 1 לשלב 5 תוך שלוש שנים

    תוצאה זו מצביעה על כך שבמהלך 20 שנה, שמונה בדיקות עיניים יסתפקו בכדי לאתר התקדמות של רטינופתיה במועד.