דימום במערכת העיכול (GIB) - הידוע בכינויו דימום במערכת העיכול - (מילים נרדפות: דימום במערכת העיכול; דימום במערכת העיכול; דימום אנורקטלי; דימום ממערכת העיכול; דימום במעי; דימום במעי; דימום במעי הגס; דימום במעי הדק; דימום בתריסריון; דימום בתריסריון; דימום במערכת העיכול; דימום במערכת העיכול; דימום בתריסריון; דימום במעיים; דימום במעי; דימום במעי הגס; דימום במעי הגס; שטפי דם בקיבה; דימום במערכת העיכול; דימום בקיבה; דימום במערכת העיכול העליונה; 10-GM K92: דימום במערכת העיכול, לא מוגדר) מדמם ממערכת העיכול (מערכת עיכול). ניתן להבחין בין דימום במערכת העיכול העליונה (GIB) לבין GIB התחתון:
- עֶלִיוֹן דימום במערכת העיכול (OGIB): מקור הדימום נמצא מעל תריסריון צומת (תריסריון) / jejunum (jejunum) [= flexura duodenojejunalis] או מקורב לרצועת טרייץ (Treitz גילה את שריר התריסריון suspensorius בשנת 1853, שנקרא מאוחר יותר רצועת Treitz` או רצועת Treitz` (ligamentum suspensorium duodeni). הצומת של תריסריון וג'חונום לדופן האחורי של הבטן). מקור אפשרי לדימום הוא אפוא הוושט (הוושט), בטן or תריסריון (תְרֵיסַריוֹן).
- תחתון דימום במערכת העיכול (UGIB): מקור הדימום נמצא מתחת ל- flexura duodenojejunalis, ולכן ב מעי דק, מעי גס (המעי הגס) או חַלחוֹלֶת (חַלחוֹלֶת).
ב 75-90% מהמקרים קיים דימום במערכת העיכול העליונה (OGIB). הגורם השכיח ביותר לדימום בקבוצת הדימום הלא-דלקתית הוא תריסריון כִּיב (כיב של התריסריון) וכיב של החדר (כיב של התריסריון) בטן), האחראיים לכ- 50% מכלל המקרים. בדימום במערכת העיכול התחתונה (UGIB), בהתאם לגיל, הגורם העיקרי הוא מקור דימום אנורקטלי. דימום כרוני במערכת העיכול מוגדר כדימום מתמשך עם ירידה בסרום המוגלובין רמות שלא עוֹפֶרֶת לחוסר יציבות במחזור הדם וקשור אליו מחסור בברזל. דימום במערכת העיכול יכול להיות סימפטום למחלות רבות (ראו בסעיף "אבחנות דיפרנציאליות"). שכיחות (תדירות המקרים החדשים) לדימום במערכת העיכול העליונה היא 50-100 מקרים ל -100,000 תושבים בשנה ולדימום תחתון במערכת העיכול התחתונה (ללא שטפי דם) כ -20 מקרים ל -100,000 תושבים בשנה (בגרמניה). מהלך ופרוגנוזה: הספקטרום הקליני של דימום במערכת העיכול נע בין אנמיה (אנמיה), שניתן לגלות רק בכימיה במעבדה, לדימום מלא הלם (מקרה חירום רפואי). אם קיים חוסר יציבות המודינמית, נדרש אשפוז חירום. גורמים פרוגנוסטיים שליליים כוללים גיל מבוגר (> 65 שנים), מחלות נלוות כגון לֵב כשל (אי ספיקת לב) או מחלת ריאות, מסיבי דם אובדן (ערך Hk ראשוני (ערך המוקריט) <30%) וסיבוכים (למשל, אי ספיקת כליות חריפה). דימום במערכת העיכול עשוי להיות חוזר (חוזר). לאחר המוסטאזיס, 30% חוזרים על עצמם תוך שלושה ימים. בעוד שדימום בדרכי העיכול העליונות (מערכת העיכול) יכול להיות דרמטי מאוד, דימום בדרכי העיכול התחתונות נוטה להיות פחות דרמטי. זה בא לידי ביטוי גם בשיעור תמותה נמוך יחסית של 2%. הערה: מעקב אחר דימומים בדרכי העיכול תחת נוגדי קרישה (נוגדי קרישה) או חומרים נוגדי טסיות (2.5 מ"ג) ריוארוקסבן בתוספת ASA, 5 מ"ג ריוארוקסבן לבד, או 100 מ"ג ASA בלבד) הראו כי מתוך 14 מקרי דימום, אחד מהם מוביל לקרצינומה; בסיבוכי דימום קשים, עשרה מקרים קשורים ל- סרטן אִבחוּן. הממוצע הקטלני (תמותה ביחס למספר האנשים הסובלים מהמחלה) של כל הדימום במערכת העיכול הוא 5-10%.
