סוכרת mellitus (סוכרת) הוא א מחלה כרונית של כל חילוף החומרים. זה מאופיין בחסר אינסולין פעולה או מחסור באינסולין. תחילה זה משפיע על חילוף החומרים בפחמימות, אך גם מטבוליזם השומן והחלבון מופרע.
אינסולין הוא הורמון המווסת את הסוכר לאזן. הוא מיוצר במה שמכונה "איים של לנגרהאנס" ב הלבלב ושוחרר לזרם הדם כנדרש. הבלוטה מגיבה ל דם רמת סוכר.
בדרך כלל, ברגע שה- דם רמת הסוכר עולה לאחר צריכת מזון, מספיק אינסולין משתחרר כדי להוריד אותו וכך לשמור עליו בתוך הנורמה. ה דם רמת הסוכר צריכה להיות בין 80 ל- 110 מ"ג / ד"ל כאשר צום. לאחר צריכת מזון, ערך שאינו עולה על 145 מ"ג / ד"ל נחשב לנורמלי.
סוכרת קיים אם חוזר על עצמו סוכר בדם ריכוזים של> 126 מ"ג / ד"ל על ריק בטן וניתן לזהות> 200 מ"ג לד"ל לאחר מתן גלוקוז 75 גרם. ישנם שני סוגים של סוכרת, המכונה גם סוכרת מסוג I וסוכרת מסוג II. הצורה השנייה היא ללא ספק השכיחה יותר עם יותר מ -90% מכלל חולי הסוכרת.
סוכרת מסוג I היא מתי הלבלב אינו מסוגל מספיק לייצר אינסולין. בעיקר צורה זו נקבעת גנטית ומתרחשת בשלב מוקדם ילדות או גיל ההתבגרות. בסוכרת סוג II, הגוף בדרך כלל עמיד בפני אינסולין, המתפתח במהלך החיים ומוביל בדרך כלל להתפרצות המחלה בבגרות.
שני סוגי הסוכרת נבדלים גם בטיפול שלהם. בעוד שחולי סוכרת מסוג I תלויים בזריקות אינסולין לכל אורך חייהם, ניתן לטפל בדרך כלל בקורסים הקלים יותר של סוכרת מסוג II באמצעות טבליות ושינוי באורח החיים. במקרה של עלייה חזקה ב סוכר בדם, שנקרא כליה סף (כ 180 מ"ג / ד"ל) חורג וסוכר מופיע בשתן.
סוכרת פירושו מתורגם ” דבש-זרימה מתוקה "או גם" דיזנטריה בשתן סוכר ". צמא מוגבר (סוכר זקוק לממיסים) והטלת שתן מוגברת הם לרוב הסימנים הראשונים ומובילים את החולים לרופא. ברגע שחסר אינסולין, הסוכר כבר לא מופץ כראוי באורגניזם, מה שפוגע קשות בתפקודי האיברים וביצועי תאי הגוף.
באופן טבעי, התאים רוצים לפצות על מחסור הגלוקוז שלהם ולעשות זאת הם נשענים על כך פחמימות (גליקוגן) המאוחסן ב כבד. כאשר מיצוי מאגרי האנרגיה הזה, חלבון מומר גם לסוכר ב כבד. עם זאת, הדבר משבש את חילוף החומרים בחלבון ותוקף את התאים.
בנוסף, הסוכר מנוצל באופן חלקי בלבד ומופרש בחלקו דרך הכליות. אובדן החלבון והאנרגיה מוביל בסופו של דבר לניוון שרירים ולירידה במשקל. מאגרי השומן הניתנים לאספקת אנרגיה יכולים גם הם לעבור חילוף חומרים מספיק כבד כשיש מחסור בסוכר.
פירוק השומן המופנה בצורה שגויה מוביל להיווצרות מה שמכונה גופי קטון, המחמצים את הדם, מופרשים בשתן וניתן למדוד אותם כאצטון. גילוים מעיד על שלב מתקדם של המחלה. המתקתק ריח של אצטון באוויר שאנו נושמים אופייני גם הוא.
כל המאמרים בסדרה זו:
