ניתוח גזי דם

כללי

ב דם ניתוח גז (בקיצור: BGA) נמדדים ריכוזים של גזים מסוימים בדם. גזים אלה, הכוללים חמצן (O2) ופחמן דו חמצני (CO2), הם בעלי לחץ חלקי מסוים (pO2 ו- pCO2) דם, שבדרך כלל צריכים להיות יציבים ובכך לשמור על חיוניות האורגניזם. בנוסף נקבעים פרמטרים אחרים, כמו רוויית החמצן הנוכחית ב דם, בסיס החומצה לאזן באמצעות ביקרבונט (ביקרבונט נוכחי או סטנדרטי (aHCO3 או SBC או StHCO3)) וסטיית בסיס (BE = עודף בסיס) וכן ערך ה- pH של הדם.

ערך הביקרבונט ועודף הבסיס אינם נמדדים ישירות, אלא מחושבים ומתייחסים תמיד לערכים סטנדרטיים בדם (טמפרטורה: 37 °, pCO2: 40 מ"מ כספית, דם רווי לחלוטין). יתר על כן, ערך ההמוגלובין, חומצת חלב ערכים או סוכר בדם ניתן לקבוע ערכים במהלך ניתוח גז הדם. במקרים מיוחדים, למשל אם יש חשד להרעלת עשן או דומה.

ניתן להשתמש ב- BGA גם לקביעת ריכוז הפחמן החד חמצני או החנקן. תוכלו למצוא מידע כללי תחת: ניתוח דם ניתוח גז דם הוא חלק מאבחון קליני סטנדרטי ביחידות לטיפול נמרץ ומתבצע מדי יום (או מספר פעמים ביום). במיוחד במקרה של מחלות קשות בדרכי הנשימה, הוא יכול לספק מידע במהירות על הידרדרות הולכת וגוברת ואת הצעדים הדרושים ניתן לנקוט במהירות. ניתוח גזי הדם מתבצע גם באופן קבוע כאשר ניטור הרדמה.

רקעים פיזיולוגיים

תמיד צריך להיות ריכוז קבוע של יוני מימן בדם וכך ערך pH יציב של 7.36 - 7.44. לצורך כך יש לגוף מספר מערכות חיץ שדרכן ניתן להפריש יוני מימן עודפים או, במקרה של מחסור, ניתן לשמור גם על יוני מימן. מערכת החיץ החשובה ביותר היא הביקרבונט לאזן, שיכולים לספוג יוני מימן ואז להתפרק באמצעות חומצה פחמנית למים ולפחמן דו חמצני (שננשף).

אולם במקרה של מחסור ביוני מימן, ניתן לחבר את הפחמן הדו-חמצני המופק כל הזמן בגוף במהלך נשימת התאים למים בעזרת אנזימים או באופן ספונטני ואז להגיב באמצעות תגובת הגב לביקרבונט ויון מימן. מערכות חיץ חשובות נוספות הן חיץ ההמוגלובין, חיץ הפוספט ומאגר החלבונים. ויסות ערך ה- pH בדם כרוך אפוא במערכת החיץ עצמה, אך גם בנשיפת פחמן דו חמצני דרך הריאות והפרשת יוני מימן דרך הכליות.

במעגל רגולטורי זה יש לכן נקודות התחלה רבות שיכולות לגרום למערכת לרעוד אם היא מאבדת מתפקידה הרגיל. לדוגמא, ישנן הפרעות מטבוליות (מטבוליות) בהן קיים חוסר איזון של יוני מימן עקב תקלה במערכות החיץ. מצד שני, יש הפרעות הקשורות לנשימה (נשימה), בהן יש נשיפה מוגברת או מופחתת של פחמן דו חמצני. כמובן שיכולה להיות תקלה בשתי המערכות, כאן אנו מדברים על הפרעה מעורבת.