סארס מעסיק את התודעה בעיקר מכיוון שעדיין יודעים על כך מעט. סארס הוא קיצור של "תסמונת נשימה חריפה חמורה" ומתייחס למחלת נשימה מדבקת מסיבה לא ידועה כרגע. למרות זאת, סארס לעתים רחוקות הוא קטלני; עם טיפול רפואי מיטבי, רק ב -5% מהמקרים.
כיצד מועברת המחלה?
במקרים הידועים עד היום המחלה הועברה כמעט אך ורק באמצעות קשר הדוק מאוד עם האדם החולה, למשל, לצוות סיעודי בבתי חולים או לקרובי משפחה או לחברים של האדם החולה. ההנחה היא שאופן השידור הוא זיהום בטיפות, מה שאומר ש רוק המכיל את הפתוגן מרוסס (למשל בשיעול או בעיטוש). עם זאת, זיהום במגע (מריחה של חומר המכיל נבט) נחשב גם אפשרי, או זיהום באמצעות לחמית.
מי נמצא בסיכון?
האנשים היחידים בסיכון הם אלה שטיילו באזורים שנפגעו על ידי SARS בעשרת הימים האחרונים או שהיו בקשר עם אנשים נגועים שהיו באזורים אלה לפני שחלו ונדבקו לאחר מכן. דלקת ריאות.
לא להיבהל?
שַׁפַעַתתסמינים כמו לאחר נסיעה לאזורים הנ"ל, לעומת זאת, לא בהכרח אומר שנדבקים ב- SARS. הסיבה לכך היא שגל של שַׁפַעַת מתפשט כיום גם באזורים הפגועים. אז זה יכול להיות גם "לא מזיק" שַׁפַעַת. בנוסף, ידוע כי בין זיהום להתפרצות של SARS בדרך כלל עוברים רק ארבעה ימים. מי שמגיע ממדינות בסיכון גבוה צריך לעקוב אחרין בריאות עד 10 ימים לאחר החזרה.
תסמינים
הופעת זיהום SARS דומה לשפעת. אנשים מושפעים מרגישים לא טוב, סובלים מגפיים כואבות ומפתחים שיא חום תוך זמן קצר. זמן קצר לאחר מכן, יבש שיעול מתרחשת, שמחמירה ויכולה עוֹפֶרֶת לקוצר נשימה. בנוסף, כאב גרון ו כאבי שרירים עלול להתפתח, וככל שהמחלה מתקדמת, היא עלולה להפוך דלקת ריאות. בנוסף, SARS עשוי להיות מלווה ב כְּאֵב רֹאשׁ, נוקשות שרירים, אובדן תיאבון, בחילה, בלבול, פריחה, או שלשול.
כיצד מטפלים במחלה?
נכון לעכשיו, אין אפשרויות חיסון ואין תרופות המסייעות נגד המחלה. לכן, ניתן לטפל רק בתסמינים.
האם יש אמצעי זהירות?
כל מי שנוסע לאזורים המושפעים צריך להימנע מהמונים וממגע אישי קרוב מדי (למשל, לחיצת יד) למען ביטחונם, וכמובן להימנע ממגע עם אנשים שעלולים להיות חולים. ניתן ללבוש מסכות נשימה פשוטות כאמצעי הגנה (למשל בתחבורה ציבורית) - המידע שמספק המקומי בריאות יש לעקוב אחר הרשויות. שטיפה ידנית יסודית לאחר מגע עם אנשים, שימוש במתקנים סניטריים ולפני אכילה היא אמצעי חשוב נוסף.
