פתוגנזה (התפתחות מחלה)
בלאי הקשור לגיל אינו הגורם ל דלקת מפרקים ניוונית, אך בתחילת הרס המפרק בדרך כלל פגיעה חריפה במפרק סָחוּס עקב טראומה או זיהום. ניתן לראות את הפתומכניזם הבא באוסטאוארטריטיס:
- אוסטאוארתריטיס בגלל עומס יתר על המפרק.
- אוסטאוארתריטיס בגלל עצם נחותה או סָחוּס.
דלקת מפרקים ניוונית ראשונית מתרחשת כתוצאה מעומס ישיר או עקיף של המפרקים. עומס ישיר מתרחש במהלך עבודה כבדה, ספורט * או עקב השמנה. עומסים עקיפים כוללים הפחתה ב סָחוּס התחדשות עקב הפרעות הזדקנות או מטבוליזם. * ספורט הוא בריא, עם זאת, כל עוד המפרקים לא נפגעים בתהליך או שאין תנאים קיימים מראש. דלקת מפרקים ניוונית משנית יכולה להתרחש כתוצאה מ:
- מומים מולדים
- תקלות
- הפרעות / מחלות אנדוקרינולוגיות
- הפרעות / מחלות מטבוליות
- מחלות מפרקים דלקתיות
- דלקת מפרקים כרונית ולא דלקתית (מחלת מפרקים).
- מחלת מפרקים ראומטית
- פוסט טראומטי (לאחר טראומה משותפת / פגיעה במפרק; נקע - נקע / נקע).
- תפעול
דלקת מפרקים ניוונית ודלקת (דלקת).
נראה כי דלקת בדרגה נמוכה (דלקת) ממלאת תפקיד גדול יותר בדלקת מפרקים ניוונית (דלקת מפרקים ניוונית אנגלית) מאשר שינויים רדיולוגיים מבחינת דלקת מפרקים ניוונית (סימני ניוון). זה הוצג על ידי קביעת רמות בסרום hs-CRP (רגישות גבוהה ל- CRP; פרמטר דלקת), שהוגדלו באופן משמעותי אך באופן סטטיסטי בהשוואה לקבוצת הביקורת. מבחינה קלינית, כ- 50% מחולי דלקת מפרקים ניוונית מראים סימנים של דלקת סינוביאלית. הסימנים של דלקת הסינוביטיס (דלקת בקרום הסינוביאלי) ניתנים לגילוי אפילו עם תסמינים קלים ושינויים מבניים מוגבלים בלבד. חדירת תאים חיסונית אופיינית עם מונוציטים/ מקרופאגים ו- T לימפוציטים ניתן לזהות (תאי CD4 T). יתר על כן, ציטוקינים (גידול נֶמֶק גורם אלפא; IFN-γ /אינטרפרוןבתהליך זה מופיעים גורמי גדילה ונוירופפטידים. המתווכים מגרים בין היתר ציטוקינים פרו-דלקתיים ("דלקתיים דלקתיים"). המפרק האקרומיוקלקולרי (מפרק האקרומיוקלקולולרי) נתון ללחצים מכניים קשים, ולכן אוסטאוארתריטיס של מפרק זה מהווה סימפטום להזדקנות ברוב המקרים. דיסקוס מפרק הוא דיסק המפרק שנמצא בין עצם הבריח (עצם הבריח) ו עצם השכמה (שכמות). ניתן לראות שינויים ניווניים בדיסק בין-מפרקי זה כבר בעשור השני לחיים. אצל אנשים צעירים, דלקת מפרקים ניוונית של המפרק האקרומיוקרקולולרי מתרחשת בדרך כלל לאחר טראומה (פציעה). חוסר יציבות של מכשיר הקפסולה-רצועה מעדיף גם את התפתחותו. לעתים קרובות יש שילוב עם ארתרוזות של גוף גדול המפרקים (פוליארתרוזיס).
אטיולוגיה (גורם)
סיבות ביוגרפיות
- נטל גנטי מצד הורים, סבים וסבתות: למשל, ויטמין D קולטן (VDR) גֵן פולימורפיזמים.
- היו קשרים משמעותיים בין פולימורפיזם אפאל VDR לבין דלקת מפרקים ניוונית בקרב האוכלוסייה האסיאתית, אך לא בקרב כלל האוכלוסייה.
- היה גם קשר מובהק סטטיסטית בין פולימורפיזמים של FokI לבין דלקת מפרקים ניוונית; עם זאת, תוצאה זו נגזרה משני מחקרים בלבד
- גיל - ניוון סחוס הקשור לגיל עקב ירידה בפעילות המטבולית.
- עיסוקים - עיסוקים עם עומסים פיזיים כבדים לאורך זמן (למשל עובדי בניין).
סיבות התנהגותיות
- פעילות גופנית
- עומס יתר על המפרקים, למשל עקב ספורט תחרותי וביצועים גבוהים בתחום הספורט הכוחי (למשל מפתחי גוף) או עומסים פיזיים כבדים לאורך זמן בעבודה
- חוסר בפעילות גופנית - מכיוון שהסחוס מקבל את מרכיבי המזון שלו מהנוזל הסינובי, הוא תלוי בהעברת המפרק
סיבות הקשורות למחלות
- מחלות מפרקים דלקתיות
- מחלות מפרקים ראומטיות
- פוסט טראומטי (לאחר טראומה משותפת / פגיעה במפרק; נקע - נקע / נקע; פגיעה ברצועה; לאחר שֶׁבֶר (עצם שבורה) של עצם הבריח).
