ככלל, הטיפול ב תסמונת הפגיעה מתחיל בטיפול שמרני, כלומר נעשה ניסיון לרפא את המחלה ללא ניתוח על מנת לגרום למתח כמה שפחות לחולה. קודם כל, חיוני לשתק את הזרוע ולא לחשוף אותה ללחץ מיותר. בנוסף מפרק הכתפיים ניתן לקרר בעזרת חבילות קרח, מה שמקל כְּאֵב ולעתים קרובות עוזר להכיל מעט את התהליכים הדלקתיים.
אם אמצעים אלה אינם יעילים עוד, השלב הבא הוא להתחיל להשתמש בתרופות. משככי כאבים מקבוצת התרופות האנטי-ראומטיות, כגון איבופרופן, ניתן להשתמש בהם כדי לנטרל את שניהם כְּאֵב והדלקת. לתרופות שניתן להזריק ישירות למפרק הפגוע יש השפעה רבה יותר.
קורטיזון משמש לעיתים קרובות למטרה זו. קורטיזון היא תרופה אנטי-דלקתית יעילה מאוד, אך יש לה השפעה חזקה למדי והיא קשורה לתופעות לוואי רבות, ולכן אין להשתמש בה בקלילות, ואם בכלל, אז באופן זמני בלבד. בנוסף, פיזיותרפיה ופיזיותרפיה שימושיים מאוד במקרה של תסמונת הפגיעה.
עם זאת, אלה צריכים להתבצע תמיד בפיקוחו של רופא או פיזיותרפיסט מיומן על מנת למנוע גרימת נזק גדול עוד יותר למפרק. טכניקות שעוזרות כאן הן בעיקר מיוחדות מתיחה תרגילים ובניית שרירים. יש להחזיר את הכוח בכתף ולמזער באופן אידיאלי את הגבלות התנועה.
בנוסף, התגייסויות מסוימות של המפרק יכולות להיות בעלות השפעה אנטי-דלקתית ישירה, מכיוון שהם מגרים את דם זרימת הרקמה הפגועה וכך גם תהליכי התחדשות. עם זאת, יש לציין שלתרגילים אלו יכולה להיות השפעה חיובית רק אם הם מבוצעים באופן עקבי, נכון ומעל לכל באופן קבוע לאורך זמן ארוך יותר. אם לכל אפשרויות הטיפול שהוזכרו לעיל אין השפעה רצויה של חופש מ כְּאֵב או לפחות הקלה ניכרת, בסופו של דבר יש לנקוט בניתוח.
ישנן מספר אלטרנטיבות, שיש לשקול זו את זו בהתאם לחומרת המחלה והפרט מצב של המטופל. הפחות פולשני והמורכב ביותר הוא ההליך הארתרוסקופי. יש צורך רק בחתכים קטנים מאוד, דרכם מכניס המנתח מצלמה למפרק, בעזרתו הוא יכול לזהות ישירות מבנים גרמיים המובילים להתכווצויות ולהסיר אותם באמצעות מכשיר קטן במידת הצורך.
עם גרסה זו, הניתוח יכול להתבצע בדרך כלל על בסיס אשפוז, כלומר המטופל יכול לעזוב את בית החולים ביום הניתוח. במקרה של תמונות קליניות בולטות יותר, בדרך כלל עדיף טיפול פתוח. במקרה זה ניתן להסיר דורבנות עצם גדולות יותר ובמקביל ניתן להסיר כל הידבקות קיימת.
במידת הצורך המנתח יכול גם להסיר חלקים ממפרקי המפרק ו / או משטחי המפרק החלקים. עם זאת בשיטה זו יש לבצע חתך גדול יותר באורך של כ -4 ס"מ, שמשמעותו שהייה ארוכה יותר בבית החולים. הגרסה הדרסטית ביותר היא מה שמכונה שחרור לחץ תת קרומיאלי.
מטרת פעולה זו היא להרחיב את המרחב המשותף על מנת לטפל בקיים תסמונת הפגיעה ולמנוע הישנות. תלוי אילו מבנים של המפרק היו אחראים לתסמינים, לחלקי העצם, גידים או ניתן להסיר חלקי בורסה במהלך הליך זה. לאחר כל סוג ניתוח נקבע פיזיותרפיה מקיפה, לפיה חשוב למצוא טוב לאזן בין העמסת המפרק מוקדם מדי לבין הנעתו לזמן רב מדי, לשניהם השפעה שלילית לטווח ארוך על תהליך הריפוי.
ככל שההתערבות נרחבת יותר, יש להתחיל בהתגייסות איטית יותר של המפרק וככל שנדרש בדרך כלל זמן רב יותר להחזיר את התנועתיות הרגילה לחלוטין ולחופש מכאבים בכתף הפגועה. פירוש המילה האנגלית "impingement" בגרמנית "התנגשות". השם לתסמונת נובע מכך שמרכיבים שונים בתוך מפרק מתנגשים ומובילים לכידה או אפילו לניוון של גידים ו / או כמוסה משותפתהמונח משמש בעיקר כאשר תהליך זה מתרחש ב מפרק הכתפיים, אך באופן עקרוני ניתן להשתמש בו לכל המפרקים של הגוף.
התסמונת מלווה בכאב והגבלות תנועה בולטות פחות או יותר ולכן יש לטפל בה בהקדם האפשרי. ככלל, הטיפול בתסמונת הפגיעה מתחיל בטיפול שמרני, כלומר ניסיונות לרפא את המחלה ללא ניתוח, על מנת להפעיל לחץ על המטופל כמה שפחות. קודם כל, חיוני לשתק את הזרוע ולא לחשוף אותה ללחץ מיותר.
בנוסף, מפרק הכתפיים ניתן לקרר בעזרת חבילות קרח, מה שמקל על הכאב ולעתים קרובות עוזר להכיל מעט את התהליכים הדלקתיים. אם אמצעים אלה אינם יעילים עוד, השלב הבא הוא להתחיל להשתמש בתרופות. משככי כאבים מקבוצת התרופות האנטי-דלקתיות הלא סטרואידיות (NSAID), כגון איבופרופן, יכול לשמש כנגד כאב ודלקת.
לתרופות שניתן להזריק ישירות למפרק הפגוע יש השפעה רבה יותר. קורטיזון משמש לעיתים קרובות למטרה זו. קורטיזון היא תרופה אנטי-דלקתית יעילה מאוד, אך יש לה השפעה חזקה למדי והיא קשורה לתופעות לוואי רבות, ולכן אין להשתמש בה בקלילות, ואם בכלל, רק באופן זמני.
בנוסף, פיזיותרפיה ופיזיותרפיה שימושיים מאוד במקרה של תסמונת פגיעה. עם זאת, יש לבצע זאת תמיד בהשגחת רופא או פיזיותרפיסט מיומן על מנת למנוע גרימת נזק גדול עוד יותר למפרק. טכניקות שעוזרות כאן בעיקר מיוחדות מתיחה תרגילים ובניית שרירים.
בכך צריך להחזיר את הכוח בכתף ולמזער באופן אידיאלי את הגבלות התנועה. בנוסף, התגייסויות מסוימות של המפרק יכולות להיות בעלות השפעה אנטי-דלקתית ישירה, מכיוון שהם מגרים את דם זרימת הרקמה הפגועה וכך גם תהליכי התחדשות. עם זאת, יש לציין שלתרגילים אלה יכולה להיות השפעה חיובית רק אם הם מבוצעים באופן עקבי, נכון ומעל לכל באופן קבוע לאורך זמן ארוך יותר.
אם טיפול שמרני אינו מוביל לשיכוך כאבים, ניתן לשקול טיפול כירורגי. קיימות אפשרויות שונות.
