תוצאות השלכות מאוחרות
קרח יילוד פיזיולוגי ולא מזיק של אור עד עוצמה בינונית בדרך כלל נרפא מעצמו ללא כל השלכות. לכן, אין השלכות (מאוחרות). עם זאת, אם בילירובין ריכוז ב דם חורג מערך סף מסוים (Icterus gravis = יותר מ -20 מ"ג / ד"ל), קיים סיכון שהבילירובין "יעבור" אל תוך מוֹחַ ובכך להוביל ליתר גרעיני עם מוות של תאי עצב.
רצוי, זה מוביל להרס תאים במה שמכונה גרעיני בסיס. אלו הם מוֹחַ מבנים בעלי חשיבות רבה לוויסות התנועה, המידע ועיבוד הרגש. אם ילד שזה עתה נולד סובל מסטריקסטרוס, יש להתחיל טיפול הולם בהקדם האפשרי (בדרך כלל כבר בילירובין ריכוזים של> 15 מ"ג / ד"ל) על מנת למנוע בלתי הפיך מוֹחַ נֵזֶק. אחרת, עלולות להופיע תופעות מאוחרות חמורות לילד, המאופיינות בעיכובים בהתפתחות נפשית ומוטורית, התקפים אפילפטיים, הפרעות בתנועה (ספסטיות בהקשר של שיתוק מוחין אינפנטילי) וחירשות.
האם צהבת ילודים מדבקת?
הגורמים ליילודים פיזיולוגיים צַהֶבֶת אינם נובעים מזיהומים. לכן אין סיכון לזיהום. ילודים פתולוגיים צַהֶבֶת יכול להיגרם על ידי זיהומיות צהבת במקרים נדירים. זיהום אפשרי לאחר מכן בהתאם לסוג צהבת.
תרפים
מאז הילוד הפיזיולוגי צַהֶבֶת בדרך כלל מרפא מעצמו לאחר שבוע עד שבוע וחצי ללא השלכות, אין צורך בפועל בטיפול. עם זאת, אם בילירובין ריכוז ב דם של הילוד עולה גבוה מדי, טיפול מתאים מתבצע בעיקר כדי למנוע את הסיבוך האימתני של קרדול גרעין. שתי אפשרויות הטיפול הנפוצות ביותר הן פוטותרפיה ומה שמכונה עירוי חילופי.
In פוטותרפיה, אור מלאכותי בתחום הכחול (אורך גל 430-490 ננומטר) משמש להקרנת היילוד. זה מוביל לכך שהבילירובין הופך מצורתו שאינה מסיסת בעבר ("לא מצומדת") לצורה מסיסה במים ("מצומדת") וכך להפרשה באמצעות מָרָה ושתן. לפיכך, ננקט הצעד בו בוגרים אנזימים של הילד כבד אינם מסוגלים להתמודד בפעילות מלאה. עם זאת, יש לשים לב קפדנית להגנה מספקת על העיניים מפני קרינה ולצריכת נוזלים מספקת במהלך פוטותרפיה, מכיוון שילודים מאבדים נוזלים בגלל הזעה מוגברת.
אם לא משיגים תוצאה מספקת באמצעות פוטותרפיה, ניתן לנסות עירוי חילופי כאמצעי טיפולי נוסף, במיוחד במקרה של קרקולית עקב דם אי התאמה קבוצתית בין אם לילד. זה קורה בדרך כלל כאשר לאמא יש קבוצת דם שלילית רזוס ולילד יש קבוצת דם חיובית לרזוס, כך שהאם נוצרת נוגדנים כנגד תכונת קבוצת הדם של הילד, מה שמוביל לאחר מכן להרס כדוריות הדם האדומות של הילד. בעירוי חילופי נלקח דם מהיילוד דרך הטבור וָרִיד ודם שלילי רזוס ניתן עד להחלפת כל הדם של הילוד.
זאת על מנת למנוע ריקבון נוסף של תאי הדם ועלייה ברמות הבילירובין. בין התרופות המשמשות לטיפול הומאופתי או למניעת צהבת ילודים הם חומרים שונים: מצד אחד, זרחן ניתן לתת, הנחשב לתרופה העיקרית. בנוסף, סין, תרופה הומאופתית העשויה מקליפת העץ הסיני, המשמשת לעיתים קרובות במקרים של אי התאמה לקבוצות הדם, כמו גם ליקופודיום (אבקה של איזוב המועדון) ואקוניטום (וולפסביין) ניתן ליישם. מידע מעניין נוסף בנושא זה: סקירה של כל הנושאים ברפואת ילדים ניתן למצוא כאן: ילדים
- אי התאמה לקבוצות הדם
- אי סבילות לגורם רזוס
- מערכת רזוס
- צַהֶבֶת
- טיפול בצהבת
- המוגלובין
- שיתוק מוחין אינפנטילי
