מבוא
ילודים צַהֶבֶת - נקרא גם icterus neonatal או Icterus neonatorum (ikteros יוונית עתיקה = צהבת) - מתאר את המראה של הצהבהבה של העור ושלפוחית העיניים ("סקלרה") של ילודים. צבע צהוב זה נגרם על ידי פיקדונות של תוצרי הפירוק של האדום דם פיגמנט (המוגלובין). מוצר ההשפלה האחראי לכך נקרא בילירובין.
צַהֶבֶת בימים הראשונים לחיים הוא בדרך כלל תהליך פיזיולוגי ולא מזיק המתרחש בכ- 60% מהילודים. זהו ביטוי להחלפת האדום דם פיגמנט (המוגלובין) מ ה עוּבָּר על ידי הפיגמנט הבוגר ("מבוגר") של הילוד. ילוד צַהֶבֶת שנמשך יותר משבועיים לאחר הלידה מכונה צהבת מאריכה. הצהבת מגיעה לעיתים קרובות למלוא היקפה סביב היום החמישי לחיים, שלאחריה היא לרפא לרוב מעצמה וללא השלכות. רק לעיתים נדירות ריכוזים כה גבוהים של בילירובין להתרחש שעלולים להיווצר סיבוכים מאיימים ("קרניקטרוס" או "אנצפלופתיה בילירובין").
סיבות
לצהבת יילודים יכולות להיות מגוון סיבות, אך קודם כל יש להבחין בין צהבת פיזיולוגית, לא מזיקה, לצהבת בגלל הפרעות מטבוליות מולדות או נרכשות אצל בילירובין התקלקל. צהבת הילודים הפיזיולוגית והבלתי מזיקה נגרמת על ידי התמוטטות מוגברת של האדום לפני הלידה דם פיגמנט (עובר) המוגלובין), אשר מוחלף בהמוגלובין בוגר (מבוגר) לאחר הלידה. עם זאת, מכיוון שה- אנזימים אחראי לכך ב כבד עדיין אינם בשלים ואינם פעילים לחלוטין, לא ניתן לפרק את הבילירובין מהר ככל שהוא מיוצר ומופקד בעור ובסקלרה.
צהבת שזה עתה נולדה עקב הפרעות בחילוף החומרים של הבילירובין או עודף של פיגמנט דם אדום מחוץ להמרת המוגלובין הרגילה לאחר הלידה יכולה להיות בתורם גורמים רבים. אלה כוללים, למשל, חבורות שהתרחשו אצל היילוד במהלך הלידה ויש להסירן, מָרָה קיפאון עקב התכווצות מולדת או חסימה של צינור מרה, דלקת בכבד (צהבת) או ריקבון של תאי דם (המוליזה) בגלל אי התאמה בין קבוצות הדם בין קבוצת הדם של הילד ואמו במהלך הֵרָיוֹן ("חוסר תאימות לגורם רזוס" או Morbus haemolyticus neonatorum). בנוסף, צהבת ילודים ממושכת יכולה להיות סימן למולד בלוטת התריס או זיהום ילודים.
