בלוטת התריס
אל האני בלוטת התריס מייצר את הורמון הפרתירואיד. הורמון זה מווסת את סידן ופוספט לאזן בגוף ואחראי על היווצרות עצם ופירוק. על פי פונקציה זו, גידול של בלוטת התריס יכול להוביל לחוסר איזון של סידן ופוספט. באופן סימפטומטי, זה מוביל לעלייה משמעותית דחף להשתין ותחושת צמאון מוגברת בהתאמה. בחילה ו הקאה עלול להתרחש גם (ניאופלזיה אנדוקרינית מרובה).
לבלב
הלבלב מייצר גם כמה הורמונים, שמובילים לתמונות קליניות שונות. ייצור יתר של גסטרין מוביל ל תסמונת זולינגר-אליסון. תסמונת זו מלווה בשכיחות מוגברת של כיבים בקיבה.
מבחינה קלינית זה מוביל ל בטן כְּאֵב ומדמם. במקרים מסוימים, אלה יכולים בתחילה להיות סימפטומטיים לחלוטין. אם הגידול מייצר יותר אינסולין, צניחה פתאומית דם סוכר יכול להתרחש, במיוחד אם לא נלקח אוכל במשך מספר שעות.
זה מתי בחילה, חולשה, רעד, הזעה וחוסר מודעות. אם יש ייצור יתר של הפוליפפטיד במעי כלי הדם, התמונה הקלינית של תסמונת ורנר מוריסון מתפתח. זה מלווה במימי מסיבי שלשול והפסד גדול של אשלגן.
זֶה אשלגן מחסור יכול לגרום ל הפרעות קצב לב. אם הלבלב יוצר יותר מדי גלוקגון עקב הגידול, לעיתים קרובות מופיעים תסמיני עור אופייניים. בנוסף, סובלנות הסוכר בגוף מופרעת. אם גדל סרוטונין מיוצר בגידול, התוצאה היא ניידות מוגברת במערכת העיכול. זה מוביל ל כאב בטן ומים שלשול.
אבחון
הבדיקה של ניאופלזיה אנדוקרינית מרובה סוג 1 מבוסס על הסימפטומים ורמות ההורמונים הגבוהות של כל אחד מהגידולים שהוזכרו לעיל. חולים עם neoplasia זה צריכים תמיד לעבור בדיקות גנטיות כדי לשלול מוטציה גנטית. בנוסף, אם המוטציה הגנטית קיימת, יש לקחת היסטוריה משפחתית. יש לבחון באופן קבוע מטופלים עם המוטציה MEN-1 בכדי לאתר את הגידול מוקדם ככל האפשר ולהיות מסוגלים לטפל בו לפני שהסימפטומים מתרחשים.