תסמינים
אנשים הסובלים דחף בריחת שתן בדרך כלל מתארים מודגש דחף להשתין. בנוסף, יש איבוד שתן לא רצוני חוזר ונשנה במהלך המחלה. אנשים הסובלים מ דחף בריחת שתן בדרך כלל מבחינים בתדירות מוגברת של השתנה.
בהתאם לחומרת המחלה, המושפעים מדווחים כי הם צריכים ללכת לשירותים יותר משמונה פעמים ביום. עם זאת, רק את הכמויות הקטנות ביותר של שתן ניתן להפריש בכל פעם שאתה הולך לשירותים. לעתים קרובות, שתן כבר הולך לאיבוד לפני שהולכים לשירותים. יתר על כן, ניתן לראות שאנשים עם דחף בריחת שתן סובלים לעתים קרובות מהלילה דחף להשתין.
הדחף הקלאסי חוסר שליטה על המטופל לבקר בשירותים יותר מפעם אחת בלילה. תופעה זו מכונה בדרך כלל "נוקטוריה". בחולים מבוגרים, כל לילה דחף להשתין יכול להיות בעייתי במיוחד. הסיבה לכך היא העובדה שלקשישים יש לעתים קרובות ערנות מוגבלת עקב הדחף הלילי להשתין. בדרך לשירותים, נפילות עם השלכות מרחיקות לכת יכולות להופיע לעתים קרובות מסיבה זו.
אִבחוּן
בשל הצורות השונות של בריחת שתן, ניתן להתחיל טיפול מתאים רק לאחר אבחון רפואי מפורט. במהלך תהליך האבחון, יש לקבוע איזו צורה של בריחת שתן לאדם יש וכמה התסמינים כבר חמורים. העובדה שרוב החולים לא מתייעצים עם רופא עד שלחץ הסבל הופך לבלתי נסבל היא בעייתית במיוחד.
החשש להיבדק והביישנות לתאר את הסימפטומים בפני מומחה גורמים לכך שלרוב ניתן להתחיל טיפול מתאים רק בשלב מאוחר מאוד. אבחון חשד לדחף חוסר שליטה כולל מספר שלבים. ברוב המקרים, בריחת שתן ניתן לאבחן ככזה במהלך התייעצות מפורטת עם רופא-מטופל (אנמנזה).
בפרט, מה שמכונה "אנמנזה מיקטורית", הכוללת שאלות שונות הנוגעות להתנהגות השתן, ממלא תפקיד מכריע באבחון. בנוסף, אורח החיים של המטופל יכול לספק אינדיקציה לגורמי סיכון אפשריים. לנשים שעלולות לסבול מדחף חוסר שליטה, המחזור החודשי, גיל המעבר, הֵרָיוֹן ולידה הם גם נושאים חשובים לדיון.
בנוסף, הקלטת הביקורים בשירותים מהווה חלק חשוב באבחון הבסיסי של חשד לדליפת שתן. אנשים מושפעים צריכים לרשום את מספר הפעמים שהם הולכים לשירותים ואת כמות השתן שהם משתינים במשך תקופה של יומיים-שלושה. ההתייעצות בין רופא למטופל ואחריה בדיקה גופנית.
האבחנה הקלינית כוללת בדיקה חיצונית של הבטן, בדיקת איברי המין החיצוניים, בדיקת פי הטבעת ומה שנקרא שיעול מִבְחָן. בדיקה זו קובעת אם המטופל הנגוע מאבד שתן במתח (כלומר בזמן שיעול) כאשר ה שלפוחית שתן מלא עד קיבולת בינונית. זה יעיד בריחת שתן במקום לדחוף בריחת שתן. אם יאושר החשד להימצאות דליפת דחף, יש להתחיל בדחיפות אמצעי אבחון נוספים. השיטות החשובות ביותר לאבחון נוסף של חשד לדליפת דחף כוללות
- בדיקת שלפוחית השתן
- אורודינמיקה
- Uroflowmetry
- בדיקות נוירולוגיות
- בדיקות מעבדה
