אנדומטריוזיס: גורם

פתוגנזה (התפתחות מחלה)

אנדומטריוזיס מוערך כעת גם כמחלה מערכתית.

הגורם והמנגנון להתפתחות של אנדומטריוזיס אינם ברורים ברובם. פותחו מספר תיאוריות:

  • השתלה תיאוריה - זה מניח שבמהלך וסת רקמת רירית הרחם נכנסת לחלל הבטן בדיעבד ("מדרדר") דרך הצינורות (חצוצרות), או מועבר דרך זרם הדם או מערכת הלימפה או במהלך הניתוח.
  • תיאוריית מטפלזיה - תיאוריה זו מניחה זאת אנדומטריוזיס נגעים נוצרים באתרם מתאי בטן פלוריפוטניים עובריים (תאי גזע בעלי יכולת להיווצר לתאים משלושת שכבות הנבט (אקטודרם, אנטודרם, מזודרם) וקו הנבט של אורגניזם), מפתחים את מה שמכונה celomic אפיתל (רקמה שמרפדת את חלל הגוף המשני (celom) ויוצרת אֶדֶר (אֶדֶר), צפק (צפק) ו קרום הלב (מֵסַב הַלֵב)).
  • תורת ההשראה - היא מייצגת שילוב של ה- הַשׁתָלָה ותיאוריות מטאפלזיה.
  • תיאוריה אימונולוגית - תיאוריה זו מתארת ​​אפשרות מחסור בחיסון מהנשים שנפגעו.
  • תיאוריית פגיעות רקמות ותיקון (TIAR) - בתיאוריה זו, הגדלה של הפריסטלטיקה של רֶחֶם מוביל למיקרוטראומה (נזק קטן) במיומטריום (שרירי הרחם). במנגנון השילומי, אסטרוגנים משתחררים באופן מקומי ("באופן מקומי"), מה שמגדיל בתורו את הפריסטלטיקה ובכך טראומה.
  • Varia - תיאוריות אחרות מניחות, למשל, מנגנונים גנטיים (שנמצאו לאחרונה שני פגמים תורמים אולי), תאיים, מולקולריים, צמחיים ואחרים.

אטיולוגיה (גורם)

חשיפה סביבתית - שיכרונות (הרעלות).

  • Beta-HCH (תוצר לוואי של לינדני יִצוּר).
  • מירקס (קוטל חרקים)