טרופונין: מבחן, ערכים תקינים, גובה

מהו טרופונין?

טרופונין הוא חלבון שריר חשוב: שרירי השלד והלב מורכבים מסיבי שריר (מיוציטים, תאי סיבי שריר), אם כי בדרכים שונות. כל סיב שריר מורכב ממאות שרירים (myofibrils), המכילים גדילים דמויי חוט (myofilaments). גדילים אלו מכילים חלבונים שונים שעוזרים לשרירים להתכווץ ולהירגע שוב. אחד מהחלבונים הללו הוא טרופונין.

מה זה בעצם טרופונין?

יש בעצם שלושה טרופונינים שונים. הם מורכבים מחומצות אמינו ויוצרים קומפלקסים של חלבון. כל אלה מורכבים משלוש יחידות משנה. תת-היחידה (UU) טרופונין C קושרת סידן. תת-יחידת הטרופונין T נקשרת לחלבון אחר (טרופומיוזין), וכך גם תת-יחידת הטרופונין I, הנקשרת לחלבון המבני אקטין. האינטראקציה ביניהם מאפשרת לשרירים להתכווץ ולהירגע שוב. שלושת מתחמי הטרופונין של הגוף הם

• טרופונין לבבי (מורכב מיחידות המשנה cTnT, cTnI, TN-C)
• הטרופונין של שרירי השלד הלבנים (לתנועות מהירות, מורכב מתת-היחידות fTnT, fTnl, TN-C2)
• הטרופונין של שרירי השלד האדומים (לסיבולת כוח, מורכב מה-UE sTnT, sTnI, TN-C).

משמעות ברפואה

מתי נקבע טרופונין?

אם הרופא חושד ששריר הלב של המטופל פגום, הוא יקבע את הטרופונין T ואת הטרופונין I (הוא גם יבצע מה שנקרא א.ק.ג 12-lead). בנוסף לשני ערכי מעבדה אלו, הרופא ימדוד גם חומרים אנדוגניים אחרים המוגברים לאחר התקף לב. אלה כוללים מבני חלבון שונים כגון מיוגלובין והאנזימים קריאטין קינאז (CK ו-CK-MB), לקטט דהידרוגנאז (LDH) וגלוטמט אוקסלואצטט טרנסמינאז (GOT = AST). עם זאת, חומרים אלו נמצאים גם בתאי גוף אחרים ולכן אינם ספציפיים ללב. בפרקטיקה הקלינית היומיומית, הרופאים מסכמים חומרים אלה תחת המונח "אנזימים לבביים".

הרופאים גם קובעים טרופונין כדי לזהות תגובת דחייה לאחר השתלת לב. הם גם קובעים את ערך הטרופונין במקרים של נזק לשריר הלב הנגרם מאי ספיקת איברים במקומות אחרים (במיוחד בכליות).

בדיקת טרופונין

כדי למדוד טרופונין, הרופא לוקח דגימת דם מהמטופל, אשר מנותחת לאחר מכן במעבדה.

ישנן גם בדיקות טרופונין שניתן לבצע ישירות ליד מיטת המטופל. מכיוון שהתוצאות שלהם לרוב פחות מדויקות מהערכים הנמדדים מהמעבדה, הם משמשים בעיקר לניטור מהלך הערכים הנמדדים.

בדיקת טרופונין לאוטם שריר הלב

התקף לב (אוטם שריר הלב) מתרחש כאשר כלי דם בלב (כלי כלי דם) הופך צר מדי או חסום לחלוטין עקב משקעים על הדפנות הפנימיות. אז לשריר הלב אין יותר (מספיק) חמצן ואינו יכול עוד לבצע את עבודתו. המטופלים חווים תחושה חזקה של לחץ, צריבה או כאב מאחורי עצם החזה (אנגינה פקטוריס), אולי מקרינה לזרועות, לצוואר, ללסת, לבטן העליונה או לגב.

אם יש חשד להתקף לב, הרופאים יבצעו אלקטרוקרדיוגרמה (ECG) בהקדם האפשרי. אם יש שינויים אופייניים להתקף לב (כגון מה שנקרא עליות ST), הם יוזמים אמצעים לשיקום זרימת הדם לעורקים הכליליים (revascularization).

אם ה-EKG לא מראה חריגות, עדיין לא ניתן לשלול התקף לב (למשל במקרה של מה שנקרא NSTEMI). במקרה זה, טרופונין נכנס לתמונה בתור הסמן הביולוגי החשוב ביותר של האוטם. עם זאת, מכיוון שהוא עולה רק לאחר זמן מה (ולכן עדיין יכול להיות תקין זמן קצר לאחר התקף לב אפשרי), הרופאים בודקים את רמת חלבון שריר הלב בדם מספר פעמים במרווחים קצרים. רופאים משתמשים בבדיקות טרופונין T hs, שכן אלו יכולות להעיד על נזק לשריר הלב בשלב מוקדם מאוד.

מעקב אחר ההתקדמות

ערכי תקן של טרופונין

אילו ערכי תקן טרופונין חלים תלויים בהליך הבדיקה. בדיקות רגישות ביותר יכולות לזהות אפילו את הכמויות הקטנות ביותר של חלבון שריר הלב בדם. זו הסיבה שערכי התקן של טרופונין T שונים מאלה של שיטות בדיקה קונבנציונליות.

Troponin T/Troponin I	Troponin T hs (רגיש מאוד)
ערכים תקינים	< 0.4 מיקרוגרם/ליטר	< 14 ננוגרם/ליטר (< 0.014 מיקרוגרם/ליטר) (< 0.014 ng/ml; < 14 ng/ml)
חשד למחלת שריר הלב, לא ניתן לשלול אוטם	0.4 – 2.3 מיקרוגרם/ליטר	14-50 ננוגרם/ליטר (0.014-0.05 מיקרוגרם/ליטר) (0.014-0.05 ננוגרם/מ"ל; 14-50 גרם/מ"ל)
חשד לאוטם שריר הלב	> 2.3 מיקרוגרם/ליטר	> 50 ng/l (> 0.05 µg/L) (> 0.05 ng/ml; > 50 pg/ml)

מתי רמות הטרופונין נמוכות?

טרופונין נמצא בתאי שריר הלב. זה משוחרר רק כאשר אלה פגומים. לכן, חלבון שריר הלב בדרך כלל אינו ניתן לזיהוי בדם של אנשים בריאים. לעיתים מוצאים ערכים מעט מוגברים מטעמי מדידה (אך עדיין בערכים הנורמליים).

מתי רמות הטרופונין מוגברות?

אפילו תאי שריר לב שניזוקו מעט מובילים לעלייה ברמות הטרופונין. הסיבות לערכים המוגברים הללו הם

• התקף לב (אוטם שריר הלב), בדרך כלל: תסמונת כלילית חריפה (אנגינה פקטוריס לא יציבה, NSTEMI, STEMI)
• דפיקות לב עם הפרעת קצב (הפרעת קצב טכיקרדית)
• עלייה מסוכנת בלחץ הדם (משבר יתר לחץ דם)
• אי ספיקת לב (אי ספיקת לב
• מחלות שרירי הלב כגון קרדיומיופתיה של Tako-Tsubo (תקלה כתוצאה מלחץ פסיכולוגי או רגשי, המכונה גם תסמונת "לב שבור")
• קריעה של דופן אבי העורקים (דיסקציה של אבי העורקים), אבי העורקים היצרות חמורה (היצרות אבי העורקים)
• תסחיף ריאתי, יתר לחץ דם ריאתי (= יתר לחץ דם ריאתי; זרימת דם חזרה ללב גורמת לנזק שם)
• ניתוחי לב, השתלות לב

בתדירות נמוכה יותר, גורמים אחרים הם הסיבה לכך שהטרופונין בדם המטופל מוגבר. בין היתר, הסיבות הבאות מובילות לעלייה בטרופונין T, במיוחד בבדיקות רגישות במיוחד:

• עווית של העורקים הכליליים (עווית כלילית)
• דלקת של כלי הדם הכליליים (וסקוליטיס כלילית)
• אירועי מחלה נוירולוגיים כגון שבץ מוחי או דימום מוחי
• נזק קל ללב עקב התערבויות רפואיות כגון ניתוח מעקפים, צנתור לב, גירוי קוצב לב, הלם חשמלי (להחייאה או לנרמל את קצב הלב = היפוך הלב)
• תת פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) ופעילות יתר של בלוטת התריס (היפותירואידיזם)
• תרופות מזיקות ללב (למשל תרופות כימותרפיות כגון דוקסורוביצין)
• רעלים (כגון ארס נחשים)
• הרעלת דם (אלח דם)

מה לעשות במקרה של שינוי בטרופונין?