אפופלקסי - נקרא בשפה המקומית שבץ - (מילים נרדפות: עלבון אפופלקטי; אפופלקסיה מוחית; אפופלקסיה; תאונה מוחית; עלבון מוחי; אוטם המורגי; אוטם מוחי; עלבון; אוטם איסכמי; עלבון איסכמי; שבץ; עלבון אנגיוספסטי מוחי; עלבון מוחי; מוח מוחי) -GM I10: שבץ מוחי, לא מכונה שטפי דם או אוטם *) מתייחס להפרעה פתאומית של דם לזרום אל מוֹחַ. כתוצאה מכך, איסכמיה (היצע תחתון של חמצן) מתרחשת עם מוות לאחר מכן של תאי עצב באזור הפגוע. בקוד האבחון הבינלאומי החדש ICD-10-GM של העולם בְּרִיאוּת ארגון (WHO), apoplexy יופיע בקבוצת המחלות הנוירולוגיות. Apoplexy יכול להיגרם על ידי:
- אוטם איסכמי (עלבון איסכמי, אוטם מוחי; למשל, תסחיף וכתוצאה מכך הפחתה פתאומית דם לזרום אל מוֹחַ) (80-85% מהמקרים).
- אוטם דימומי (דימום תוך מוחי); דימום מוחי); למשל, עקב דימום מסת יתר לחץ דם, טיפול פיברינוליטי או נוגד קרישה) (15-20% מהמקרים)
- דימום סובארכני (SAB) (כ -5% מהמקרים).
- סינוס וָרִיד פקקת (SVT) (<1% מהמקרים).
בכל אפופולקס רביעי הסיבה אינה ברורה, אחד מדבר על אפופולקסיה קריפטוגנית ("תסחיף שבץ של מקור לא מוגדר "(ESUS)). מחקרים מראים כי ברוב המקרים הסיבה היא תסחיף. ב 40-50% מהחולים עם קריפטוגני שבץ, מאובחן פטנט פורמנט ovale (PFO). להגדרה של ESUS, ראה אבחון מכשירים רפואייםבאפופולקסיה לנוער, כ- 25-50% מהמקרים הם קריטוגניים. כ- 25% מכלל השבץ האפופלקטי מכה אנשים בזמן שהם ישנים. על פי מהלך הזמן, שבץ מסווג באופן הבא:
- TIA - התקף איסכמי חולף - הסימפטומים נמשכים פחות מ 24 שעות.
- PRIND - גירעון נוירולוגי איסכמי הפיך ממושך - תסמינים הנמשכים יותר מ 24 שעות הנפתרים לאט אך בסופו של דבר
- אוטם בהתקדמות - עלייה מתמדת בתסמינים נוירולוגיים.
- אוטם שהושלם או אפופלקסיה מוחלטת - חלקית או חוסר רגרסיה של תסמיני ליקויים נוירולוגיים.
האחד מדבר על אירוע מוחי לנוער כאשר אפופלקסיה מופיעה בקבוצת הגיל 18-55 שנים. בגרמניה נפגעים כ- 30,000 איש בשנה. יחס מגדרי: הסיכון לגברים מגיל 55 עד 75 בערך גבוה ביותר מ- 50% מזה של נשים! שיא תדירות: המחלה מתרחשת בעיקר מגיל העמידה: לאחר גיל 55 הסיכון לשבץ מוחץ מכפיל את עצמו כל עשר שנים! נשים מבוגרות בממוצע ב -10 שנים מגברים כאשר הם לוקים בשבץ מוחי או TIA (7.6 לעומת 77.9 שנים). שלושים ואחת אחוז מכלל השבץ האפופלקטי מתרחשים בקבוצת הגילאים 70.3 עד 20; אחד מכל 64 אירועים מוחיים אפופלקטיים מופיע אצל מתבגרים וילדים. שכיחות אירוע מוחי איסכמי יותר מהוכפלה בקבוצה בגילאי 20 עד 35 בין השנים 39 ל 1995 (יחס שיעורים [RR] 2014). שכיחות כל החיים (שכיחות מחלות לאורך חיים) היא 2.47% (בגרמניה), והסיכון הגלובלי לכל החיים לשבץ מוחי (מעל גיל 15) הוא 25%. שכיחות (תדירות המקרים החדשים) במדינות מתועשות מתפלגת באופן הבא:
- גיל <25 שנים: <מחלה אחת לכל 1 אוכלוסיות בשנה.
- גיל 25-34 שנים: 3.7 מחלות ל -100,000 תושבים בשנה.
- גיל 35-44 שנים: 19.1 מחלות ל -100,000 תושבים בשנה.
- גיל 55-64 שנים: 300 מחלות ל -100,000 תושבים בשנה.
- גיל 65-74 שנים: 800 מחלות ל -100,000 תושבים בשנה.
המקרים הגבוהים ביותר נמצאים בגרמניה ובמדינות הגוש המזרחי. שכיחות ב ילדות הוא 1-8 מחלות לכל 100,000 תושבים בשנה (עלייה קלה בגיל הגן; בנים מעט יותר מבנות). שבץ מוחי הוא גורם המוות השלישי בשכיחותו בגרמניה. 15% מכלל מקרי המוות בגרמניה נגרמים כתוצאה משבץ מוחי. קורס ופרוגנוזה: גיל גבוה וקיום לֵב המחלה משפיעה על הפרוגנוזה לאחר אפופלקסיה, כתוצאה מעלייה בתחלואה (תדירות המחלה) ותמותה (מספר מקרי המוות בתקופה מסוימת, יחסית למספר האוכלוסייה הנוגעת בדבר). מבחן ציור פשוט (מבחן לייצור שבילים, TMT), שנועד לחבר נקודות עם מקפים במהירות האפשרית, מעריך את התפקוד הקוגניטיבי ומאפשר פרוגנוזה לאחר אפופולקסיה. הבדיקות נערכו שנים לפני האפופולקסיה. משתתפים עם הציונים הגרועים ביותר (שלישון נמוך יותר) היו בסיכון לתמותה פי שלושה. מסקנה: נזק מקדים ל מוֹחַ (גורם שכיח לפגיעה בקוגניציה בגיל מבוגר), משאיר לחולים פחות עתודות זמינות להתחדשות לאחר אוטם איסכמי. מחקר ארוך טווח (619 מטופלים, בין השנים 1980 ל -2010, בגילאי 18 עד 50) הראה כי לשבץ איסכמי בבגרות הצעירה לעיתים קרובות יש השלכות לכל החיים: נשים נפגעו בתדירות כפולה מגברים. תחילה נפגעת הניידות אצל כשני שלישים מחולי האפופלקסיה. שיטות שיקום יכולות לעזור בשיפור יכולת ההליכה, מרחק ההליכה, מהירות ההליכה ויציבות ההליכה והעמדה. הערה: נוגדי קרישה נאותים דרך הפה (OAC) יכולים למנוע כשני שלישים ממחלות איסכמיות; כתוצאה מסיבוכי דימום נמוכים משמעותית. הקטלניות (התמותה ביחס למספר האנשים הסובלים מהמחלה) של אפופלקסיה בשלושת החודשים הראשונים היא כ- 15%. הסיכון להישנות מצטברת לאפופלקסיה הוא 5-20% בשנה הראשונה - לאחר מכן הסיכון פוחת. על פי ניתוח הנתונים ממרשם שבץ ארלנגן (ESPRO), כמעט אחד מכל שניים חולים נפטר תוך חמש שנים מהאפופלקסיה הראשונה: אחד מכל חמישה חולים סובל משבץ חוזר במהלך תקופה זו. סיכון התמותה הוא 49.6% בקרב נשים ו -41.8% בקרב גברים. בקרב אפופולקסיה לנוער, הקטלניות בשנה הראשונה היא 4.5%; 1.5% סובלים מהישנות (apoplexy חדש) בתקופה זו. מחלות נלוות (מחלות נלוות): אפופלקסיה קשורה יותר ויותר למחלות אחרות כגון מחלת לב כלילית (CAD; מחלת עורקים כלילית), יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), סוכרת mellitus, ו- פרפור פרוזדורים (AF).
