תרפים
הטיפול מתבצע עם אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה, מכיוון שהוא מופעל לעתים קרובות על ידי פתוגנים חיידקיים. חשוב להתחיל את הטיפול מוקדם כדי למנוע סיבוכים של הזיהום. שונה אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה משמשים תלוי אם המושפעים לֵב שסתום הוא שסתום הלב המקורי של המטופל או שסתום תותב.
במקרה של דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב של המסתמים הילידים - כלומר של המטופל עצמו לֵב שסתומים - למשל אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה אמפיציליןסולבטאם, אמוקסיציליןמשתמשים בחומצה קלאווולאנית, ציפרלקס וגנטמיצין. אותם חומרים פעילים משמשים לטיפול אם תותבת מסתם מושפעת לאחר השנה הראשונה לאחר הניתוח. במקרה זה משך הטיפול הוא בדרך כלל ארבעה עד שישה שבועות.
אם פעולת השסתום בוצעה לפני פחות משנה והמקביל לֵב שסתום מושפע אז מ דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב, מעדיפים את האנטיביוטיקה וונקומיצין, ריפמפיצין וגנטמיצין. Vancomycin ו- rifampicin מנוהלים בדרך כלל במשך שישה שבועות ויותר, גנטמיצין במשך כשבועיים. הטיפול של דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב חייב להיות תוך ורידי, כלומר האנטיביוטיקה ניתנת ישירות לתוך וָרִיד באמצעות עירוי.
רק בדרך זו מספיק מהחומר הפעיל יכול להגיע ל מסתמי לב כך שה- בקטריה ניתן להרוג. הסיבה לכך היא ש מסתמי לב עצמם אינם מסופקים עם דם ולכן התרופות מגיעות רק לאתר הפעולה שלהן דרך זרימת הדם דרך חללי הלב. בהתאם, מטופלים עם אנדוקרדיטיס מטופלים בבית חולים.
יש לעקוב אחר הצלחת הטיפול באופן קבוע. אם מסתם הלב נפגע קשות, ייתכן שיהיה צורך לשקול תיקון כירורגי על מנת למנוע סיבוכים. אחרת, חלקים מהגידולים במסתם הלב עלולים להשתחרר ולגרום למשל לשבץ מוחי.
גם אם יש איום של אי ספיקת לב או סיבוכים אחרים, לעתים קרובות יש צורך בטיפול כירורגי. ההנחיה בנושא אנדוקרדיטיס מתוקנת באופן קבוע ומותאמת לידע הרפואי העדכני ביותר. ההנחיה כוללת המלצות לרופאים המטפלים בחולים הסובלים מהמחלה המתאימה ובהתאם לזהות אמצעי האבחון והטיפול המוכחים ביותר. הרופאים אינם מחויבים להנחיות, אלא יכולים להשתמש בהם רק כמדריך. ההנחיה מספקת גם המלצות למניעת אנדוקרדיטיס ואמצעים היגייניים חשובים שיש להקפיד עליהם במגע עם חולים הסובלים מאנדוקרדיטיס. השימוש בהנחיות נועד לשפר את הטיפול הסטנדרטי בחולים במחלות שונות באופן כללי על ידי העמדת המלצות לאבחון וטיפול לכל הרופאים ברחבי הארץ.
