היפרקלצמיה: מה זה אומר

היפרקלצמיה: גורמים

בהיפרקלצמיה, יש כל כך הרבה סידן בדם שחלק מהתהליכים המטבוליים עלולים להיות מופרעים. ברוב המקרים, הסיבה היא מחלה, למשל:

  • גידולים ממאירים
  • היפרפאראתירואידיזם (פעילות יתר של בלוטות הפאראתירואיד)
  • בלוטת התריס (יתר בלוטת התריס)
  • תת-תפקוד של קליפת האדרנל
  • הפרעות תורשתיות של הפרשת סידן
  • מחסור תורשתי של האנזים פוספטאז (היפופוספטזיה)
  • עודף חלבון בדם (היפרפרוטאינמיה)
  • ייצור מוגבר של הורמוני גדילה (אקרומגליה)
  • Sarcoidosis

תרופות מסוימות עלולות גם לגרום להיפרקלצמיה, כגון ליתיום (בשימוש במחלות נפש, בין היתר) ותיאזידים (חומרים מייבשים). מינון יתר של ויטמין A או תוספי ויטמין D יכול גם לגרום לעלייה מוגזמת של רמות הסידן.

לעיתים, היפרקלצמיה נובעת ממנוחה ממושכת במיטה (אימוביליזציה). הסיבה לכך היא שהוא מוביל לספיגת עצם מוגברת, המשחררת הרבה סידן לדם.

במקרים נדירים, עודף סידן קריטי בדם נובע מצריכה מופרזת של מזונות עשירים בסידן.

היפרקלצמיה: תסמינים

ערך של יותר מ-3.5 מילימול סידן לליטר דם עלול להוביל למשבר היפרקלצמי. זה סכנת חיים! בתוך זמן קצר, הנפגעים מפתחים תסמינים כמו הגברת השתן (פוליאוריה), תחושת צמא מוגברת באופן חריג (פולידיפסיה), התייבשות (אקססיקוזיס), חום, הקאות, הפרעה בהכרה ואפילו תרדמת. במקרה הגרוע ביותר, דום לב מתרחש.

היפרקלצמיה: טיפול

משבר היפרקלצמי הוא מצב חירום רפואי ויש לטפל בו כמה שיותר מהר בבית החולים!

במקרה של היפרקלצמיה קלה ללא תסמינים, לפעמים מספיק לאכול דיאטה דלת סידן ולשתות הרבה נוזלים. עם זאת, יש לבדוק את רמת הסידן בדם באופן קבוע. במידת הצורך, הרופא ירשום גם תרופות למלחמה בהיפרקלצמיה. בנוסף, יש לטפל במחלה הבסיסית.