פתופיזיולוגיה אקדמית היא תחום רפואי בתוך הפתולוגיה. הוא עוסק בחקר תפקודים גופניים (פתולוגיה) המשתנים פתולוגית וכן בשינויים בגוף (פיזיולוגיה) של יצור חי. המונח הרפואי חוזר לשפה היוונית. פאתוס פירושו סבל ופיסיס פירושו גוף וטבע.
מהי פתופיזיולוגיה?
הפתופיזיולוגיה עוסקת בחקר תפקודי הגוף הפתולוגיים (פתולוגיה) וכן בשינויים בגוף (פיזיולוגיה) של יצור חי. פתופיזיולוגיה, או פיזיולוגיה פתולוגית, מתמקדת בשינויים הפתולוגיים ובתפקוד לקוי של האורגניזם האנושי. כאשר אדם חולה, גופו אינו פועל עוד באופן מלא, חורג מהמנגנון הקבוע והבריא שלו. פתוגנזה קובעת כיצד הגוף החולה פועל ואילו מנגנונים פונקציונליים עוֹפֶרֶת לשינויים הפתולוגיים. הרפואה מקבלת שגם בתנאים ששונו פתולוגית אלה, יש לגוף תפקוד נורמלי בעל משמעות פיזיולוגית השומר על פיזיולוגיה. לאזן (הומאוסטזיס). אבחון מניח קשר ללא פערים בין בריא לחולה מצב, מכיוון שלמרות המחלה, הגוף עדיין מאפשר תהליכי חיים תקינים של חלקי הגוף ואיברים בריאים ולא חולים. מסיבה זו, רופאים אינם מבדילים קפדנית בין חולים לבריאים, מכיוון שאפילו חולה חולה מגלה באופן קבוע תהליכי חיים תקינים ותפקודי גוף בריאים. תחומי המשנה הרפואיים כוללים פיזיולוגיה אוטונומית, פיזיולוגיה קרדיווסקולרית, נוירופיזיולוגיה, פיזיולוגיה חושית ופיזיולוגיה תאית.
טיפולים וטיפולים
הפיזיולוגיה עוסקת בתפקוד הביוכימי והביו-פיזי הטבעי של האורגניזם ובתהליכי החיים הטבעיים שלו. רק כאשר ביוריתם שלם ותפקודים קשורים לא מאוזנים עקב מחלה, נכנסת לתמונה הפתופיזיולוגיה. פתולוגיה היא חקר המחלה וחקירתה. הוא עוסק בתנאים ותהליכים חריגים של יצורים חיים ובגורמים שלהם. פתופיזיולוגיה היא שילוב של שני תחומי המשנה הרפואיים הללו, העוסקים ביחסי הגומלין הטבעיים בין הגוף למחלותיו. מהלך תהליך מחלה נקרא אטיולוגיה. במעגלים רפואיים, הפיזיולוגיה נחשבת ל"פסגת מדע הטבע ", ככל הנראה משום שהיא עוסקת במה שמכונה" כתר הבריאה ", האדם. משתמשים בפתופיזיולוגיה בכל תחומי המשנה הרפואיים מכיוון ששינויים פתולוגיים יכולים להתרחש בכל הגוף. הרופאים המטפלים עוסקים בסוגיות המרכזיות של גוף האדם ובחוסר התפקוד הפתולוגי שלו. רק כאשר הפתולוג זוכה להבנה מקיפה של מערכות היחסים הפתופיזיולוגיות של מחלת מטופלו, הוא יכול להתחיל באבחונים, טיפולים ושיקום מתאימים. אמצעים. פתופיזיולוגיה היא המפתח להבנת פתוגנזה קלינית והתפתחות מחלות. רופאים אנושיים מתמודדים עם דפוסי המחלה הקליניים האישיים וקובעים קשרים אפילו קשים בדרך זו. יסודות הפתופיזיולוגיה כוללים בריאות, מחלה, הזדקנות, מוות, תכונות של מוֹחַ מוות, תגובות כרוניות ל התייבשות ומנגנונים בסיסיים של איברים, מערכת איברים והפרעות תאיות. באזור זה, הפרעות באלקטרוליטים, כמו גם בסיס חומצה לאזן, מטפלים בהפרעות צמחיות ופסיכוסומטיות. בתחום הפתופיזיולוגיה הקלינית, כל ההפרעות הקשורות למחלות ותפקוד לקוי של הכליות, מַיִם לאזן, נשימה, עיכול, חילוף חומרים, כמו גם לֵב ו מוֹחַ מחלות מטופלות. הרופאים מטפלים במצבים ומחלות כמו כשל כלייתי, מחלות מערכתיות, אי ספיקה בדרכי הנשימה, ריאות תסחיף, pneumothorax, אמפיזמה, הפרעות בתנועתיות הקיבה, חלל פה הפרעות בתפקוד, הפרעות וניידות מעיים, כבד הפרעות, הפרעות מטבוליות חריפות, מערכת העצבים והפרעות סנסומוטוריות, הפרעות בתפקוד המטבולי, סוכרת, שבץ מוחי, וכל ההפרעות והמחלות הקשורות לממאיר מוֹחַ פעילות.
שיטות מחקר
פתופיזיולוגיה מספקת לרופאים אנושיים הבנה אופטימלית ביחסי הגומלין המורכבים של גוף האדם עם הפתוגנזה הקלינית שלו והתפתחות המחלה. לסיכום, הבנה מעמיקה של פתופיזיולוגיה היא הדרך הטובה ביותר לתרגול קליני וטיפול בכל סוגי המחלות. לפתוגנזה של מצבי המחלה שטופלה חשיבות רבה לעוסקים הרפואיים מבחינת האבחנה, תרפיה ומעקב. המטרה העיקרית של פתופיזיולוגיה היא לקדם את יכולות הפיצוי של החולים. לפיזיולוגיה פתולוגית, ככלי לזיהוי וסיווג מחלות ושינויים פתולוגיים באורגניזם האנושי, יש שני סוגים של פתוגנזה. פתוגנזה פורמלית, העוסקת ב"איך "ושואלת על מהלך תפקודי ומבני של מחלה, ופתוגנזה סיבתית, השואלת על" מדוע "ובודקת את הגורם למחלה שעל הפרק. הוא עוסק בקשר בין גורם מזיק (גורם למחלה) לבין נטייתו של המטופל לחלות בפועל. אם חולה חולה ב שַׁפַעַת, הנגיף הוא הגורם (אטיולוגיה). המצב הכללי בו נמצא המטופל לפני שחלה עקב מגע עם הנגיף הוא הגורם והמצב שגרם לכך שַׁפַעַת מחלה אפשרית מלכתחילה (פתוגנזה סיבתית). התהליכים הדלקתיים, נזלת, חום, וכל שאר הנלווים תסמינים של שפעת מייצגים את תהליך המחלה עצמו (פתוגנזה תפקודית). פתולוגים מבינים את התפקוד והמבנה של כל האיברים, את התפתחותם של הפרעות תפקודיות ודפוסי מחלות בכל אזורי גוף האדם. בנוסף לגורמים ביולוגיים, רופאים מתמקדים יותר ויותר בגורמים פסיכו-חברתיים, הממלאים תפקיד משמעותי בפיתוח דפוסי המחלה. הבעיה של הפתופיזיולוגיה מורכבת מכך שמחלות הן זמניות באופן קבוע, בעוד שתצפיות מדעיות ורפואיות מספקות צילומי תמונת מצב בלבד ועל בסיס זה מזהים את יחסי הגומלין של תהליך המחלה ואת התפקוד לקוי בגוף האדם. באופן פיורטיבי, פתולוגים מצלמים תמונות רבות ומרכיבים אותם לתמונה כוללת, כמו סרט קולנוע, כדי לשחזר את מהלך המחלה.
