סגנונות חינוכיים

הַגדָרָה

בפסיכולוגיה, פדגוגיה וסוציולוגיה, סגנונות חינוך הם עמדות והתנהגויות אופייניות שהורים, אנשי חינוך ומחנכים אחרים משתמשים בהם בחינוך שלהם. סגנון חינוכי מוגדר כמתחם של פרקטיקות ועמדות חינוכיות נפוצות. ישנם סגנונות חינוכיים שונים מאוד. סגנונות חינוך נחקרו מאז המאה ה -20. מאז, סגנונות חינוך שונים תוארו על ידי מדענים.

אילו סגנונות חינוך יש על פי לוין?

קורט לוין נחשב לאחד מחלוצי הפסיכולוגיה החשובים ומייסד הפסיכולוגיה החברתית המודרנית. בשנות השלושים ערך ניסויים בשטח בהשפעות של סגנונות חינוכיים שונים על ביצועי המתבגרים. יחד עם רונלד ליפיט וראלף ק. ווייט, לוין חקר את הסגנונות החינוכיים הבאים: סגנון חינוכי סמכותי סגנון חינוכי דמוקרטי Laissez-faire סגנון חינוכי מושג זה של שלושה סגנונות מנהיגות וחינוך שימש ומשמש להקצאת מחנכים לסוג אחד. התכנית נועדה לסייע למחנכים להיות מודעים לסגנון החינוכי שלהם ולחשוב מחדש על התנהגותם החינוכית בנסיבות מסוימות. המאמר הבא שלנו עשוי גם לעניין אתכם: מטפלת בילדים

  • סגנון חינוך סמכותי
  • סגנון חינוך דמוקרטי
  • סגנון הורות Laissez-faire

סגנון אוטוקרטי

סגנון החינוך האוטוקרטי דומה לסגנון האוטוריטרי ומהווה בעיקרון שיפור בו. הורים קובעים את הפעילויות עבור ילדיהם ודואגים שהכל מיושם בהתאם. ההורים דורשים מהצייתנות מוחלטת מהילדים.

בבית ישנם חוקים נוקשים ולילדים אין בעצם זכות להסבר על כללים. המשמעות היא שהילדים לא לומדים למה צריך לעשות משהו ואיך. סגנון חינוך אוטוקרטי מבוסס על ציות עיוור וקבלה מוחלטת. למרבה הצער זה מוביל לכך שהילדים כמעט ולא מפתחים יצירתיות או יוזמה. לעיתים קרובות ילדים שגדלים באופן אוטוקרטי מקבלים תסביכי נחיתות ונוטים להפחית את חוסר הביטחון שלהם באמצעות תוקפנות בגלל חוסר ביטחון עצמי.