הזיות: גורמים, צורות, אבחנה

סקירה קצרה

מהן הזיות? אשליות חושיות שנחוויות כאמיתיות. כל החושים יכולים להיות מושפעים - שמיעה, ריח, טעם, ראייה, מישוש. יתכנו הבדלים בעוצמה ובמשך.
גורמים: למשל, חוסר שינה, תשישות, בידוד חברתי, מיגרנה, טינטון, מחלת עיניים, חום גבוה, התייבשות, היפותרמיה, שבץ מוחי, פגיעה מוחית טראומטית, אפילפסיה, דמנציה, סכיזופרניה, דיכאון, אלכוהול או סמים אחרים, הרעלה, תרופות.
מה הרופא עושה? ראיון מקדים (אנמנזה), בדיקה גופנית, בדיקות דם במידת הצורך ואמצעים נוספים כגון אף אוזן גרון או בדיקת עיניים, בדיקה נוירולוגית, אלקטרואנצפלוגרפיה (EEG), טומוגרפיה ממוחשבת (CT), הדמיית תהודה מגנטית (MRI), בדיקות פסיכולוגיות.

הזיות: תיאור

הזיות שמיעתיות: הסובלים שומעים צלילים דמיוניים, למשל, שריקה, פיצוח או מוזיקה.
הזיות טלאולוגיות: צורה מיוחדת של הזיות שמיעה שבהן האדם הפגוע שומע קולות דמיוניים, למשל מתן פקודות או אזהרה על סכנה כביכול.
הזיות אופטיות: אנשים שנפגעו רואים, למשל, הבזקי אור או ניצוצות, אך גם אנשים, בעלי חיים או חפצים שאינם אמיתיים.
הזיות טעם (הזיות טעם): אשליות חושיות אלו מתרחשות לעיתים קרובות יחד עם הזיות ריח. בדרך כלל, האדם הפגוע רושם ריח לא נעים (למשל, מלוח, דמוי סבון, גופרית או צואה).
הזיות גוף (cnesthesias): באשליות חושיות אלו, התחושה הגופנית מופרעת. אופיינית היא האמונה שהאיברים הפנימיים משתנים או ששתי ההמיספרות של המוח מתחככות זו בזו. המעבר בין הזיות גוף ומישוש הוא נוזלי.
הזיות גופניות: לאנשים שנפגעו יש תחושה שגופם עובר מניפולציות מבחוץ (למשל, מוקרנים או מחושמלים).
הזיות וסטיבולריות: לסובלים יש תחושה של ציפה או נפילה.
הזיות היפנוגוגיות והיפנופומפיות: הזיות חושיות חזותיות או שמיעתיות אלו מתרחשות בעיקר במהלך חצי שינה בעת הירדמות (היפנופומית) או בעת היקיצה (היפנופומפה).

הזיה מתחילה בדרך כלל פתאום. זה נמשך כמה שעות, ימים או שבועות, אבל יכול גם להפוך לכרוני ולהפוך להזיות. במצב זה, האדם המושפע אינו יכול עוד לקלוט, לעבד ולאחסן מידע בצורה מובנית. כתוצאה מכך, הם כבר לא יכולים להתמצא ולזכור דברים כמו שצריך, ולעתים קרובות הוזים אפילו יותר. בנוסף, ישנה חרדה, לעיתים גם תסיסה, וכן סכנה חריפה לעצמו או לאחרים.

מומחים מתייחסים להזיה כהזיות חוזרות. עם זאת, התודעה של האדם המושפע אינה נפגעת. דוגמה אחת היא הזיות אלכוהוליות - פסיכוזה עם אשליות של רדיפה והזיות חזקות, במיוחד אשליות דרמטוזואה, המתרחשת עם אלכוהוליזם כרוני ארוך טווח. זה מתייחס לתחושה שחרקים קטנים, תולעים, טפילים או שרצים אחרים זוחלים על ומתחת לעור.

בידול מפסאודו-הלוצינציות

הבחנה מאשליות

בעוד שהזיות הן תפיסות חושיות כוזבות, דלוזיות הן מחשבות ואמונות שווא, כמו דלוזיות רדיפות. הסובלים לא יכולים פשוט לוותר עליהם, גם אם בני אדם אחרים מספקים להם "הוכחה להיפך".

הזיות: גורמים

הגורמים העיקריים להזיות הם:

חוסר בולט בשינה או תשישות מוחלטת.
בידוד חברתי, למשל, בידוד או שהייה ממושכת בסביבה דלת גירוי (למשל, חדר חשוך ושקט): הזיות הן תגובה טבעית של הגוף למחסור בגירויים חיצוניים. אשליות חושיות במהלך תרגילי מדיטציה (אקסטזה רוחנית וחזיונות) נחשבות לצורות מיוחדות.
טינטון (צלצול באוזניים): אם יש צלצולים או רעש באוזן ללא מקור קול חיצוני, קיים טינטון.
גם מחלות עיניים כמו היפרדות רשתית, פגיעה בעצב הראייה או פגיעה במרכז הראייה עלולות לגרום להזיות אופטיות, למשל, הבזקי אור, כתמים, דוגמאות, כתמי אור או צבע.
חום גבוה: הזיות עם תסיסה, אי שקט, חוסר התמצאות וכו' עלולות להופיע עם חום גבוה.
היפותרמיה: הזיות אפשריות גם עם היפותרמיה חמורה.
שבץ מוחי: הזיות, אשליות, בלבול, פגיעה בזיכרון ובהכרה עלולים להתרחש במהלך שבץ מוחי.
טראומה קרניו-מוחית: הזיות ואשליות מתרחשות לעיתים בהקשר של פגיעה קרניו-מוחית.
אפילפסיה: במקרים מסוימים, התקפים אפילפטיים מלווים בהזיות חושיות, כגון הזיות ריח וטעם.
מחלת הנטינגטון (הנטינגטון chorea): מחלת הנטינגטון היא מחלת מוח תורשתית ומתקדמת הגורמת להפרעות תנועה ושינויים נפשיים. אפשר גם הזיות ואשליות.
דיכאון: הזיות מטרידות ו/או דלוזיות עם דכדוך וחוסר כונן עלולים להיות סימנים לדיכאון.
שימוש לרעה באלכוהול: הזיות (במיוחד אשליות חושיות שמיעתיות) ואשליות עלולות להתרחש במהלך שיכרון אלכוהול. מתעללים באלכוהול עלולים גם לפתח הזיות במהלך הגמילה.
הרעלה: הזיות ואשליות הקשורות לאישונים מורחבים בצורה בולטת מצביעים על הרעלה, כמו בלדונה או דאטורה. חלקים מהצמחים הללו נצרכים לעתים כתרופות הזיה או נאכלים בטעות על ידי ילדים.

הזיות: מתי צריך לפנות לרופא?

אשליות חושיות המתרחשות, למשל, כאשר יש מחסור בולט בשינה, בדרך כלל אינן מצריכות טיפול רפואי. אולם אחרת, תמיד כדאי להתייעץ עם רופא במקרה של הזיה על מנת להבהיר את הסיבה האפשרית. זה חל במיוחד במקרים הבאים:

הזיות ואשליות בעת נטילת תרופות: שוחח מיד עם הרופא המטפל.
הזיות ואשליות עם אישונים מורחבים בצורה בולטת: חשד להרעלה (למשל עם דאטורה או בלדונה)! התקשר מיד לרופא החירום ואל תשאיר את הנפגע לבדו!
הזיות (כמו חיות קטנות על העור) ואשליות עם אי שקט או תסיסה חרדה, בלבול, פגיעה בזיכרון, ואולי פגיעה בהכרה, הזעה ורעד: חשד לפסיכוזה אורגנית חריפה והזיה במקרה של גמילה מאלכוהול, חום גבוה, היפותרמיה, שבץ מוחי, דלקת מוח וכו'. התקשר לרופא החירום ואל תשאיר את האדם הפגוע לבדו.

הזיות: מה עושה הרופא?

הרופא ישאל תחילה את המטופל בפירוט על ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה). חשוב, למשל, מתי ובאיזו תדירות ההזיות מתרחשות ואיזה סוג הן. מידע זה, אולי יחד עם בדיקות שונות, יסייע לרופא לקבוע את הגורם להזיות.

בדיקה גופנית היא שגרתית כאשר מישהו מגיע לרופא עם תלונות מעורפלות כמו הזיות.

בדיקות רפואיות אף אוזן גרון חשובות כאשר מישהו שומע צלילים שאינם קיימים (חשד לטינטון).

בדיקת עיניים מתבקשת אם מחלות עיניים מסוימות או נזק לעצב הראייה או למרכז הראייה עלולים להיות אחראים להזיות אופטיות.

בדיקה נוירולוגית של מסלולי העצבים עשויה להיות אינפורמטיבית אם, למשל, מיגרנה, שבץ מוחי, אפילפסיה או דלקת במוח הם גורם אפשרי להזיות.

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיית תהודה מגנטית (MRI) יכולים להיות מועילים במקרים של חשד לשבץ מוחי, דלקת מוח, פגיעה מוחית טראומטית או דמנציה.

בדיקה של נוזל מוחי (CSF) שנלקח מחוט השדרה (ניקור CSF) משמשת לאיתור או לשלול דלקת מוחית.

הזיות: מה אתה יכול לעשות בעצמך

הזיות הן בדרך כלל מקרה עבור הרופא ודורשות טיפול במצב הבסיסי. עם זאת, אם חוסר שינה מובהק ותשישות מוחלטת אחראים לאשליות החושיות, אתה יכול לעשות משהו בעצמך: לישון טוב ולנוח, וההזיות ייעלמו.