מבוא
בתרופה, עצבים מתייחס ל כְּאֵב שיכול להתפתח לאורך עצב ואזור האספקה שלו. אינטרקוסטל עצבים הוא אפוא א כאב עצבי שמשפיע על עצבים של המרחבים הבין-צלעיים (בין-בין; costa-rib). המרחבים הבין-צלעיים משתרעים, כפי שהשם מרמז, בין שניים צלעות.
הם נוצרים על ידי השרירים הנמצאים שם (Musculus intercostalis externus ו- internus), שבתורם הם עדיין מוקפים בחוץ ובפנים חזה קסמי קיר, שחייבים לדמיין שהם צמודים ומוצקים רקמת חיבור נדן. ה דם כלי של המרחבים הבין-צלעיים כמו גם עצב משויך - העצב הבין-צלעי - מתנהל בסמיכות, כלומר בצד התחתון של כל צלע. עצב זה מעצבב את השרירים הבין-צלעיים ואת שרירי בטן. ב intercostal עצבים, אלה מאוד בין-צלעיים עצבים הם הטריגר וגורמים לדקירה, משיכה ואולי מתמשכים כְּאֵב.
סיבות
ברוב המקרים העצבים הבין-צלעית נגרמת על ידי מחלה בסיסית, כך שהיא באופן עקרוני אינה מחלה עצמאית. במקום זאת, ניתן לתאר זאת כתלונה המתרחשת בהקשר של אחרת מצב. יכולות להיות גורמים רבים ושונים להתפתחות עצבית בין-צלעית.
מקורות אפשריים יכולים להיות חוט השדרה או עמוד השדרה. אם עמוד השדרה הוא הגורם למחלה, מחלות ניווניות הן בדרך כלל הטריגר. מדובר במחלות המלוות בהשפלה או נסיגה של מבנים מסוימים בעמוד השדרה וניתן לייחס אותן לנטייה גנטית או להשפעות מזיקות קבועות.
במסגרת מחלות אלה, יתכן ושורשי העצבים נלכדים ומתעצבנים, מה שעלול להוביל לאחר מכן לנוירלגיה בין-צלעית. זה כולל, למשל, מה שמכונה אוסטאוכונדרוזיס, מה שמוביל לבלאי מוגבר של דיסקים בין חולייתיים וגופי חוליות. דיסקים בין-חולייתיים בקע, המופיעים לעיתים קרובות, אך לא בהכרח, עקב עומס יתר, יכולים גם הם להוביל לכליאת שורשי העצבים.
לפיכך, פריצת דיסק יכולה להיות גם סיבה אפשרית. באופן דומה, שינויים טראומטיים (הקשורים לתאונה), כמו שברים (שברים בעצמות), ובמיוחד שברים בצלעות, עלולים לגרום במקרה הרע ללחץ מכני על שורש עצב ומפעילים עצבי עצים בין-צלעיים. מיוגלוזיס (התקשות של השרירים הבין-צלעיים הנגרמת על ידי מאמץ יתר או העמסה לא נכונה) הנובעת מעבודה גופנית או מפעילות ספורטיבית אינטנסיבית היא סיבה מתקבלת על הדעת.
פעולה שכוללת פתיחת ה- חזה או אפילו להסיר צלעות יכול להיות גם גורם אפשרי ל neuralgia intercostal. נושא זה עשוי גם לעניין אתכם:
- לכידת שורש עצבים
מחלות זיהומיות יכולות להיות אחראיות להתרחשות, כפי שהן יכולות להוביל דלקת עצבים או גירוי עצבי. הטריגר הידוע ביותר מבחינה קלינית הוא זיהום בנגיף varicella zoster, הגורם לו הרפס זוסטר, הידוע גם בשם שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת.
במהלך המחלה, עצבים יכול להיות מודלק, מה שעלול להוביל לעצב עצבי בין-צלעי. ה כְּאֵב עשוי להמשיך גם אחרי שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת נרפא. במהלך תהליכים של מחלות זיהומיות המתרחשים בסביבה הקרובה של העצבים הבין-צלעיים, שורש עצב גירוי או נזק יכולים להופיע. לכן יתכן שנוירלגיה בין-צלעית מתרחשת כתוצאה ממחלות כמו דלקת ריאות, שחפת, דלקת קרום הראות או פלוריסיס של עצמות.
