הַגדָרָה
בתור דורבן בעקב (Kalkaneussporn), קוראים לפתח עצם גרמי (דורבן) עצם העקב (Calcaneus). תולדה דמויית קוץ זו יכולה לצמוח לכיוון סוליית כף הרגל, אשר נקראת אז בהגדרה "דורבן קלצניאלי" והיא הצורה הנפוצה ביותר של דורבן בעקב. לעיתים רחוקות השלוחה יכולה להופיע גם לאורך עקב אכילס ואז נקרא "דורבן calcaneus דורבן".
כעשרה אחוזים מהמבוגרים בגרמניה מפתחים דורבני עקב במהלך חייהם, מה שהופך אותם לתמונה קלינית נפוצה מאוד. סיבה כללית להתפתחות דורבן בעקב נחשבת לעומס יתר על המבנים המעורבים: עומס יתר או לא נכון על כף הרגל גורם לסדקים זעירים ולפציעות במקום שבין עצם העקב וגיד ההצמדה, שעלול לגרום לדלקת. הגוף מגיב על ידי שיפוץ הרקמה כדי להסתגל ללחץ המוגבר ומנסה לנטרל את העומס על ידי הסתיידות ו הִתאבְּנוּת, שגורם לדורבן.
גורם סיכון לעומס כף הרגל הוא קיצור שרירי השוקיים, מה שמביא לעלייה במתיחה על הכף עצם העקב וכך במתח יתר. עודף משקל או מיקום לא תקין של כף הרגל, למשל כף רגל תחתונה, תורם גם להתפתחות של דורבני עקב באמצעות העמסה לא נכונה. ספורט שמאמץ מאוד על כף הרגל, כמו ריצה, מהווים גם גורם סיכון לדורבני העקב.
גם ללא העמסה לא נכונה, דורבני עקב יכולים להתרחש עקב נטייה תורשתית. גורם סיכון בלתי נמנע לדרבני העקב הוא הגיל: כאן הלם-כרית שומן הסופגת מתחת לעקב הולכת וקטנה, וכתוצאה מכך מתח מוגבר על העצם. במקרה הזה, דורבן העקב היא מחלה הקשורה ללבוש, כלומר ניוונית.
תסמינים
תסמינים אופייניים של דורבני עקב הם כְּאֵב כשעומדים והולכים, במיוחד על כף הרגל, אך גם על העקב עצמו. ה כְּאֵב הוא חמור ובעל מרכיב דקירה. דורבן העקב כְּאֵב מאופיין גם בהיעלמותו כשהוא משוחרר והופעתו המוגברת בזמן לחץ לאחר תקופות מנוחה כמו בבוקר לאחר שקמה בבוקר.
