היפומגנזמיה - הידועה בכינויו מגנזיום מחסור - (ICD-10-GM E61.2: מגנזיום מחסור) הוא כאשר ה ריכוז של מגנזיום בסרום אצל מבוגר יורד מתחת לרמה של 0.77 ממול / ליטר (נקבה) או 0.75 ממול / ליטר (זכר).
הגורמים ל מגנזיום מחסור כולל צריכת מגנזיום לקויה ו קליטה, אובדן מעי (מעי) וכליה (כליה), מחלה או בליעה של תרופות (ראה גורמים להלן).
שיא תדירות: היפומגנזמיה מופיעה בתדירות גבוהה יותר בין השנה ה -50 ל -80 לחיים.
אין נתונים על שכיחות ההיפומגנזמיה.
מהלך ופרוגנוזה: היפומגנזמיה קלה היא בדרך כלל ללא תסמינים. צורות קשות של היפומגנזמיה דורשות טיפול רפואי אינטנסיבי.
כתוצאה מבוטא מחסור במגנזיום, היפוקלמיה (אשלגן חסר) עלול להתרחש, בין יתר הסימפטומים. ההשלכות או הסיבוכים הנפוצים ביותר של היפומגנזמיה (מחסור במגנזיום) הם הפרעות בקצב הלב.
