התמודדות עם דמנציה: טיפים לנפגעים
האבחנה של דמנציה מעוררת פחדים, דאגות ושאלות עבור רבים מהנפגעים: כמה זמן אוכל להמשיך לטפל בעצמי? כיצד עלי להתמודד עם תסמיני הדמנציה המתגברים? מה אני יכול לעשות כדי להקל עליהם?
בשלבים המוקדמים של דמנציה, הניסיון הראה כי הנפגעים מתמודדים בצורה הטובה ביותר בחיי היומיום שלהם אם הם מעודכנים היטב על המחלה, מתמודדים עמה בגלוי ופונים לעזרה בעת הצורך.
שמירה על קשרים חברתיים ותחביבים
כדי להתמודד היטב עם דמנציה, חשוב להישאר פעיל. יש לשמור על מפגשים קבועים עם חברים, טיולים ותחביבים שטופחו לפני האבחון עד כמה שניתן. מי שפעיל יכול לשמור על מה שלמד במשך זמן רב יותר ולאמן את עצמאותם. פעילות מספקת במהלך היום מבטיחה גם שנת לילה טובה.
זה גם הגיוני להשתתף בקבוצות פנאי או אזרחים ותיקים. בשלבים מתקדמים של דמנציה, על הנפגעים להצטרף לקבוצת טיפול בחולי דמנציה.
בעת תכנון וארגון שעות הפנאי, הנפגעים לא צריכים להתאמץ יתר על המידה: עדיף לבצע פחות עיסוקים בשעות הפנאי מאשר למהר את היום מפעילות אחת לאחרת.
להתאים פעילויות ולמד דברים חדשים
לדוגמה, אפשר להעדיף לקרוא סיפורים קצרים ומאמרים בעיתונים, לקחת חידות קלות יותר או לקבל דגמים קלים יותר עם רכיבים גדולים יותר.
פעילויות כאלה הן אימון מוח וזיכרון טוב. עם זאת, חולי דמנציה צריכים לא רק לדבוק בפעילויות בדוקות, אלא גם ללמוד פעילויות חדשות כמו ריקוד, יצירת מוזיקה, ציור או הרכבת פאזלים. שימושיים לא פחות הם משחקים לחולי דמנציה, כגון משחקי סלון (אפשרי בפשטות), משחקי כדור או משחקי מילים (כגון ניחושים או השלמת פתגמים).
מבנה היום
ההתמודדות עם דמנציה ותסמיניה קלה יותר לאלו שנפגעו אם הם בונים היטב את יומם. לכל הפעילויות כמו שינה, אכילה, כביסה, יציאה לטיול, מפגש חברים, ספורט וכו', אנשים צריכים להתרגל לזמן קבוע ככל האפשר. זה עוזר להתמצאות ומונע מתח.
הישאר נייד
התמודדות נכונה עם דמנציה מאפשרת לאנשים רבים שנפגעו להמשיך לנהל את משק הבית בעצמם לאורך זמן, למשל בישול, קניות, כביסה או עבודה בגינה. במידת הצורך, קרובי משפחה או מטפלים יכולים להעניק סיוע.
אם הליכה ועמידה גורמים לבעיות, הליכונים ורולטורים יכולים לעזור.
אכלו תזונה מאוזנת ושתו הרבה
אם החולים אינם אוכלים תזונה מאוזנת ושותים מעט מדי, הדבר עלול להחמיר את תסמיני הדמנציה. לכן יש חשיבות רבה לתזונה מגוונת וצריכת נוזלים מספקת.
עם זאת, חלק מהמטופלים מאבדים את חוש הטעם, ההנאה מהאוכל והתיאבון. אסטרטגיות נגד זה הן תיבול אינטנסיבי יותר של האוכל ויותר גיוון בתפריט. ניתן להציב בבית גם קערות קטנות עם חתיכות פרי, ירקות ושוקולד. זה מפתה חולי דמנציה להגיע אליו שוב ושוב. למי שכבר לא יכול לבשל לעצמו יש אפשרות להזמין "ארוחות על גלגלים".
כמות השתייה היומית צריכה להיות לפחות 1.5 ליטר, רצוי בצורה של מרקים, מים, מיצים או תה. שוב, הגיוני למקם בקבוקי משקה בכמה מקומות בבית.
עצות נגד שכחה
חולי דמנציה צריכים לנסות לשמור פריטים חשובים שהם צריכים לעתים קרובות (מפתחות, ארנק, משקפיים וכו') באותו מקום בכל עת. מספרי טלפון וכתובות חשובים צריכים להיות תמיד בהישג יד, רצוי גם במקום קבוע בבית וגם בתיק/ארנק.
יש לרשום פגישות ותאריכים בלוח שנה.
לקרובים ולמטפלים קל יותר להתמודד עם דמנציה, בדיוק כפי שקורה לנפגעים, אם הם יודעים על סוג המחלה ומהלך האפשרי שלה. יש גם טיפים נוספים שיכולים לשפר ולהקל על ההתמודדות עם חולי דמנציה.
לתקשר נכון
טיפול טוב בדמנציה כולל תקשורת נכונה עם המטופלים. עם זאת, הדבר נעשה קשה יותר ככל שהמחלה מתקדמת - החולים יותר ויותר שוכחים, אינם זוכרים עוד שמות, תאריכים, משמעויות מילים ולעיתים קרובות רק מנסחים משפטים לאט. זה דורש מידה רבה של הבנה וסבלנות מצד אחרים.
תזכורות יכולות להועיל כאן: למשל, מידע על שגרת היום או תשובות לשאלות תכופות של מטופלים (כגון יום בשבוע, היכן הם מתגוררים וכו') ניתן לרשום על פיסות נייר קטנות. פתקים אלה יכולים להיות תקועים במקומות שבהם נפוץ כמו המקרר או דלת חדר האמבטיה.
תזכורת נוספת שיכולה להקל ולקדם תקשורת בדמנציה היא ספר זיכרון. תמונות של אירועים חשובים ואנשים מחייו של המטופל תקועים בספר ומתחתיו נכתבת הערה קצרה (סוג אירוע, שם וכו').
כאשר מדברים עם חולי דמנציה, יש לקחת ללב את עצות התקשורת הבאות:
- המתן בסבלנות עד שהמטופל יענה על שאלות או יענה לבקשה.
- במידת האפשר, נסחו שאלות בצורה כזו שהמטופל יוכל לענות "כן" או "לא".
- לפני כל שיחה, צור קשר עין ופנה למטופל בשמו.
- דבר לאט, ברור ובמשפטים קצרים.
- הימנע מהערות אירוניות או סאטיריות - החולה בדמנציה בדרך כלל אינו מבין אותן.
- חזור על מידע חשוב מספר פעמים, כגון זמן היציאה לפגישת רופא או הליכה.
- הימנע מדיונים.
- התעלם ככל האפשר מהאשמות ותוכחות מצד האדם הסובל מהדמנציה - לרוב אין הכוונה אישית, אלא רק משקפת את הפחד, התסכול וחוסר האונים של הנפגע.
- אל תציע יותר משתי אפשרויות (כגון אוכל או שתייה) - כל דבר אחר יבלבל חולי דמנציה.
מודל חשוב לתקשורת עם אנשים עם דמנציה נקרא תיקוף: מנסים להגיע לחולי דמנציה היכן שהם נמצאים, כביכול. משאירים אותם בעולמם ואינם מפקפקים בדעותיהם ובדעותיהם. לכן מדובר בהערכה ולקחת ברצינות (= אימות) את החולה הדמנציה.
עזרה ככל שצריך - לא יותר!
עם זאת, עדיף לא להוריד הכל מידיו של המטופל, אלא לתת לו זמן לעשות דברים בעצמו. זה לא רק מאמן את המוח, אלא גם מונע מחולי דמנציה להרגיש שמתייחסים אליהם כמו ילד.
זה גם לא מאוד מועיל לעמוד מנגד בקוצר רוח. לאחר מכן, חולי דמנציה מרגישים תחת לחץ נוסף.
גירוי החושים
ריחות מוכרים מהעבר יכולים לעורר זיכרונות שנחשבו שנקברו. זה יכול להיות בושם של אמא או ריח של שמן מכונות אם אדם עם דמנציה עבד בתיקון רכב.
גירויים חושיים אחרים (מגע, טעם, ראייה) יכולים גם הם לעורר חולי דמנציה, להעניק להם הנאה ולעורר זיכרונות.
דאג להקלה שלך
סבלנות, כוח, זמן, הבנה – ההתמודדות עם חולי דמנציה מתישה ודורשת רבות מבני המשפחה והמטפלים. המנוחה וההקלה באופן קבוע חשובים לכן מאוד.
