מוטיבציה: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

המוטיבציה מביאה אנשים לפעולה ונותנת להם אנרגיה נפשית ורגשית להוציא לפועל רעיונות. זהו חלק בלתי נפרד מקבלת ההחלטות האנושיות ואכיפת ההחלטות. לכן זה משפיע גם על הבין-אישי יחסי גומלין והיווצרות קבוצות גדולות יותר של אנשים.

מהי מוטיבציה?

המוטיבציה מביאה אנשים לפעולה ונותנת להם אנרגיה נפשית ורגשית להוציא לפועל רעיונות. המונח מוטיבציה מכיל שתי משמעויות. ביחס סיבתי ביחס לפעולה אנושית, המוטיבציה מייצגת מניע. מניעים או מניעים אלה יחד מהווים את המוטיבציה לפעולה או יחס נפשי. יתרה מכך, המונח מוטיבציה כולל מצבים רגשיים אנושיים כגון תמריץ, דחף, משמעת וחיבה לפעולה. המוטיבציה עומדת כאן למידת הנכונות לפעולה זו או אחרת. נכונות זו נובעת מהחוקה הנפשית והפיזית ומשתנה ביחס לפרמטרים שהוזכרו לעיל. כל פעולה דורשת גם מניע וגם דחף פנימי לבצע אותה. ההתכתבות השנייה של המוטיבציה, הדחף לפעול, הכרחית לחלוטין להתכתבויות אנושיות עם הסביבה.

פונקציה ומשימה

למוטיבציה חשיבות יסודית לפעילות אנושית. פעולות של אנשים בינם לבין עצמם או בבידוד מחייבות תמיד סוג כלשהו של כונן כדי לצאת לדרך. המוטיבציה דומה לדחף בתנועה קינטית. ללא דחף ראשוני, האובייקט נשאר אינרטי. כך גם במעשים אנושיים. חייבת להיות נקודה של הצתה במחשבה האנושית, הרצון או השאיפה שהאינדיבידואל יעקוב אחר פעולה. באופן זה, המוטיבציה דוחפת את האדם ומסייעת לביצוע משחקי מחשבה נפשיים. בהתאם, האדם תלוי במוטיבציה מספקת להיות פעיל בעולם. בין אם כוננים מקיימים חיים כמו רעב, צמא, דחף להשתין או שניתן לספור את ההולדה כיוון שנוי במחלוקת על המוטיבציה. עם זאת, נראה בטוח כי צרכים הכרחיים אלה מעוגנים עמוק בנפש בני האדם ולפחות משפיעים על המוטיבציה שלהם. ניתן להתחיל או להמשיך בתהליכים חברתיים או פרטיים באמצעות מוטיבציה. דו קיום אנושי חייב את הפונקציונליות שלו בסוג של מוטיבציה קולקטיבית. הנכונות של כולם להשתתף במרחב המשפחתי, החברתי או האזרחי היא תנאי בסיסי להצלחת העמותות החברתיות. יחד עם זאת, על עמותות חברתיות לדאוג שהמוטיבציה של חבריה לא תפחת. באופן זה, הפרט תורם להצלחת העמותה החברתית. העמותה החברתית, לעומת זאת, חייבת לזכור את שביעות הרצון של האדם והלהיטות לעבוד בו. בהתאם לכך, המוטיבציה אינה רק יחיד מצב. בריתות אנושיות, כקולקטיב, יכולות להיות מונעות או חסרות מוטיבציה באותה מידה. מניעים מעוררים גם עמדות פוליטיות או אידיאולוגיות. פעולות, למשל, עשויות להיות "בעלות מוטיבציה פוליטית". כך, המוטיבציה הפרטית עוברת לשלמות גדולה יותר שמוסרת מהמסגרת האישית. לפיכך, המוטיבציה קובעת גם את מדיניות הציבור, שכן גורמים כמו פירמות, מפלגות פוליטיות או אגודות אזרחיות, כמו גם יחידים, מונחים על ידי מוטיבציה.

מחלות ומחלות

בקשר למוטיבציה נוצרות כמה בעיות אצל אנשים. לא מעט אנשים סובלים מאדישות בגלל שהם איבדו את המוטיבציה לחיי היומיום. אלה שאינם מונעים לעיתים קרובות מאחוריהם חוויה דרסטית. זה לא רק מעכב את שמחת החיים, אלא גם את הדחף לעשות משהו. במקרים כאלה, חשוב לעבד את החוויה ולא לתת לעצמו להימשך לספירלה כלפי מטה. לאנשים אחרים יש באופן טבעי רמות נמוכות יותר של מוטיבציה, התלהבות או ריכוז. הם משתעממים במהירות ולא מתמידים בעיסוקים ארוכי טווח. מסיבה זו, אנשים ללא מוטיבציה מתקשים להתמודד גם בעולם העבודה. ריכוז תרגילים יכולים להביא לשיפור בכך מצב. חוסר מוטיבציה יכול בקלות עוֹפֶרֶת ל דכאון, נסיגה ובידוד חברתי בטווח הארוך. כל מעשה נראה חסר טעם. האדם כבר לא יוצא מהדלת וכמעט אינו מפתח עניין בסביבתו, ולא פחות מכך, הגוף סובל מהופעת שוויון נפש. אנשים חסרי מוטיבציה עושים פחות ספורט, מקדישים פחות תשומת לב אליהם דיאטה ורואים מאמץ נפשי בזבוז זמן. הם נכנעים בהדרגה להזנחה. לאחר נקודה מסוימת, ההתפתחות לרוב בלתי הפיכה. בהתאם, חשוב לשאול את עצמך בשלב מוקדם ולהילחם במצב הרוח השלילי הסמוי. כמו כן, זה לא בריא להיות מוגזם. אנשים המונעים יתר על המידה נמצאים לעיתים במתח, רוצים יותר מדי מהר מדי ומכבידים על בני עמם במצב הרוח הבסיסי חסר המנוחה שלהם. אנשים שמונעים יתר על המידה מאבדים מהר יותר מדי את התוצאות האפשריות של מעשיהם. הוא פועל בטרם עת בלי להתחשב בתוצאות. מוטיבציה יתר של משתתף מובילה לעיתים קרובות למצבים שיכולים להסלים. בין אם מדובר בתחרויות ספורטיביות ובין אם מדובר בדיונים בינאישיים, אנשים בעלי מוטיבציה יתר נוטים לעיתים קרובות לנקוט בדרסטיות ולא פרופורציונליות. אמצעים. מתח פנימי זה לא משפיע רק על היחסים בין הפרט לעולמו החיצון. זה גם עובר לחוקה הפיזית. מוטיבציה יתר, מתח וחוסר מנוחה יכולים לעורר מצבים רפואיים הרסניים, כמו לֵב מחלה, לחץ דם גבוה ושבץ. הכישופים החמים התקופתיים של הגוף משבשים דם תפוצה ו מערכת העצבים. זה הופך את הגוף לרגיש יותר להתקפות פתאומיות ב לֵב ו מוֹחַ.