תמיכה משפחתית טיפולית התנהגותית | טיפול בסכיזופרניה

תמיכה משפחתית טיפולית התנהגותית

הגישה הטיפולית שפיתחו פאלון, בויד ומקגיל בשנת 1984 מייצגת גרסה של תמיכה משפחתית התנהגותית המותאמת לצרכים המיוחדים של חולים סכיזופרניים ובני משפחותיהם. המרכיבים המרכזיים הם: הטיפול במשפחה צריך להינתן כטיפול מעקב אשפוז ובמידת האפשר לבצע טיפול אשפוזי. על המטופל להיות נטול תסמינים במידה שהוא או היא מסוגלים לשתף פעולה בצורה מרוכזת במשך כ- 45 דקות.

מומלץ לבצע בערך כל מפגש רביעי במשפחה המשפחתית. משך הזמן הוא כ- 4 מפגשים בשנה הראשונה, התדירות תותאם למשפחה. יש לתכנן את הפיקוח לתקופה של שנתיים. במקרה של משבר, יש לארגן פגישה לא מתוזמנת במהירות.

  • תרופות נוירולפטיות
  • אבחון, ניתוח קונפליקטים משפחתיים ולחץ
  • מידע על סכיזופרניה ותרופות
  • אימון תקשורתי (ביטוי ישיר לרגשות חיוביים ושליליים, הקשבה פעילה)
  • אימון לפתרון בעיות
  • במידת הצורך: טיפול פרטני

הכשרת מיומנויות חברתיות

גישה טיפולית זו עוסקת בשיפור המיומנויות החברתיות, כלומר היכולת להתמודד עם אנשים אחרים ולפתור בעיות בין אישיות. טיפול זה נערך בקבוצות וכולל תרגילים לשיפור התפיסה החברתית וההתנהגות החברתית.

  • כישורי מקבלים (תרגילי תפיסה, הקשבה פעילה, סיכום דברי הדובר)
  • ליזום, לתחזק ולסיים שיחות קצרות
  • הבעת רגשות חיוביים כמו שבחים והכרה
  • ביטוי לרגשות שליליים
  • לעמוד על זכויותיך ולדחות טענות לא מוצדקות
  • אימון לפתרון בעיות

סוציותרפיה ושיקום

סכיזופרניה מלווה את האדם שנפגע במשך שנים, אם לא לכל החיים. לכן אנשים אלו עוזבים את חיי המקצוע והחברה לתקופה ארוכה יותר ויש לשלב אותם מחדש בהקשר של טיפול מוצלח. ברוב המקרים זה מצליח, גם אם ה- סכִיזוֹפרֶנִיָה נמשכת.

על הרופאים והמטפלים, העובדים הסוציאליים, קרובי המשפחה וכמובן המטופל לעבוד בשיתוף פעולה הדוק. ההיבטים החשובים ביותר בכך הם המשך הטיפול התרופתי ו / או הפסיכותרפי, טיפול בבית ומציאת עבודה מתאימה אם המטופל כשיר לעבודה. במקרים רבים, בעזרת העזרה הנכונה, הנפגעים מוצאים את דרכם חזרה לחייהם, יכולים לחיות באופן עצמאי ולעסוק במקצוע.

מטופלים שנפגעו קשה יותר זקוקים לתמיכה בחיי היומיום, מכיוון שהם אינם יכולים להסתדר בכוחות עצמם. במקרה זה, יהיה רצוי למצב מגורים מסייע, כמו גם עבודה שבה עמיתים יכולים לפקוח עליהם עין, כמו עזרה במחלקת בית החולים. במקרים בהם המטופל מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, אין אפשרות להשתלב מחדש ואולי יש צורך במגורים במוסד סגור.