טיפול במפרצת על ידי סליל
שיטת הטיפול במפרצת הנקראת סליל הינה טיפול חדש יחסית ויעיל מאוד במפרצת שטרם נקרעה. אם יש חשד למפרצת באזור של דם כלי בתוך מוֹחַ, תחילה יש לבצע הדמיית כלי דם. לשם כך, קטטר נדחף מעל המפשעה עורק למרחק קצר מהקטע בו מוֹחַ-עורקים המספקים יורדים.
אז מזריקים מדיום ניגודיות ו קרני רנטגן תמונה נלקחת במקביל. ה כלי עכשיו נראה כמו באפיק נהר. שקיות נראות בבירור על ידי העשרה בינונית בניגוד.
אם מתקבלת החלטה כעת לטיפול, ניתן להשתמש בהליך הסליל. ספירלות מצופות פלטינה, דקיקות רקיק, נדחפות מעל קטטר המפשעה כלפי מעלה לכלי השקית ומופקדות שם. הספירלות ממלאות כמעט כמעט את האזור המוצא. תוך זמן קצר מאוד, דם זורם בעבר יוצר קרישי דם קטנים.
הכלי נקרא גם thrombosed. בקרוב, דם קרישי דם ממלאים את כל האזור המוצא בשקית ואוטמים אותו. תהליך הסלילה הוא מאוד מוצלח.
ההסתברות שהכלי ייקרע בנקודת הסליל נמוכה מאוד. הסלילים נשארים בכלי לעד. למרות הצלחתו, יש בתהליך הסלילה גם סיכונים שיש להתחשב בהם ולשקול.
כאשר הקטטר מתקדם, א קריש דם יכול להיווצר אשר נשטף אל תוך מוֹחַ וגורם א שבץ. סיכון נוסף של הליך הסלילה הוא שהקיר הדק מאוד של החלק המחולל כלי דם עלול להיקרע. זה יוביל לדימום דרמטי במוח. אם מתוכנן להפריע לחולה במשך שבועות, ניתן להעביר קרישי דם למוח, מה שעלול להוביל לחריפה שבץ.
ניתוח גזירה למפרצת בעורק המוח
כחלופה להליך הסליל, ניתן גם להשתמש במה שמכונה פעולת גזירה פתוחה, שקיימת מזה זמן מה, מפרצת כלי דם מוחית. פעולה זו מתבצעת כאשר לא ניתן לבצע את הליך הסליל עקב התוויות נגד או כאשר המפרצת חרגה מגודל קריטי ואין אפשרות לטפל בה עוד באמצעות סליל. הסיבה השכיחה ביותר לגזירה ולא להתפתלות היא דימום של מפרצת לאחר שקרע.
עם זאת, ניתן לתכנן גם פעולות גזירה, כלומר לבצע אותן ללא חירום ובזמן ההכנה והתכנון המתאים. היתרונות והחסרונות בהשוואה לגזירה וסליל הם, על פי מצב הידע הנוכחי, מאוזנים. בשיטת הגזירה יש לבצע ניתוח בשטח פתוח ראש.
לצורך כך מבצעים חתך מאחורי קו השיער ונוצרת גישה למוח. חָשׁוּב עצבים, כמו ה עצב אופטי וצריך לאתר ולהציג עורקים חשובים על מנת לקבל כיוון מתאים. לאחר שנמצא כלי השיט עם הצמיחה, מוצב קליפ לפני ההספגה.
כך מונע מהדם לעבור דרך המפוצלים כלי דם ומחפש מעגל עוקף. המנתח משתמש בצבע שמונח בכלי כדי לוודא שהדם מוצא כעת דרך אחרת ושכל חלקי המוח מסופקים עם מספיק דם. הניתוח לוקח כ3-6 שעות, תלוי בגודל המפרצת ובנגישות המפרצת ובמיקומה.
לאחר ניטור ביחידה לטיפול נמרץ המטופל מגויס. למחרת, צילום CT של ה- גולגולת מבוצע כדי לבדוק אם יש נפיחות מוחית לאחר הניתוח. ביום השביעי לאחר הניתוח מבוצעת מה שמכונה אנגיולוגיה. זוהי הדמיית כלי דם להראות אם הקליפ שמר על מיקומו והאם זרימת הדם למוח עדיין תקינה.
כל המאמרים בסדרה זו:
