סקירה קצרה
- מהלך המחלה והפרוגנוזה: בדרך כלל טוב מאוד עם גידולים הניתנים להגדרה אך ורק באזור השחלות; סיכויי החלמה ירודים בשלב הסופי ובמקרה של גרורות (הדבקה באיברים מחוץ לחלל הבטן)
- טיפול: ניתוח עם הסרת שחלות, חצוצרות, רחם, רשת בטן גדולה, אולי חלקים מהמעי, התוספתן או בלוטות הלימפה; כימותרפיה, לעיתים רחוקות טיפולי הקרנות
- גורמים וגורמי סיכון: לא ידוע ברובו; סיכון מוגבר על ידי גורמים גנטיים, נטייה, מחזורים נשיים רבים, גורמים סביבתיים מסוימים; הסיכון נמוך יותר על ידי אמצעי מניעה והריונות
- אבחון: מישוש בטן, אולטרסאונד, טומוגרפיה ממוחשבת ו/או הדמיית תהודה מגנטית, ציסטוסקופיה או רקטוסקופיה, בדיקת דם, דגימת רקמה
מהו סרטן השחלות?
הרופאים מבחינים בין סוגי גידולים שונים בסרטן השחלות, בהתאם לתאי הרקמה מהם נוצר הגידול.
גידולי אפיתל מהווים את רוב הגידולים בסרטן השחלות ומתפתחים מתאי שכבת התאים העליונה ביותר של השחלות (האפיתל). דוגמה לכך היא הגידול של ברנר, שבדרך כלל שפיר ופוגע בנשים לאחר גיל המעבר. לעתים רחוקות, גידול זה הוא ממאיר. צורות אחרות, כגון ציסטדנוקרצינומה סרואית או קרצינומה רירית, הן בבירור ממאירות.
גידולי סטרומה של קו הנבט יוצרים קבוצה של גידולים שונים המתפתחים מקווי נבט עובריים או מתאי הגונדות, בהתאמה. גם כאן יש צורות שפירות וממאירות. קבוצת הגידולים הסטרומליים הטהורים הם בעיקר שפירים.
גידולי קו הנבט הטהורים כוללים, למשל, גידולי תאי גרנולוזה (GCTs), הנחשבים לבעלי ממאירות נמוכה. קבוצת הגידולים הסטרומליים של קו הנבט המעורב כוללת גידולי תאי Sertoli-Leydig וגידולי סטרומה נבט NOS. לא ניתן לסווג אותם בבירור על בסיס שינויים ברקמות.
סרטן שחלות ממאיר יוצר במהירות גידולי בת, מה שנקרא גרורות. אלה מתפשטים בעיקר בתוך חלל הבטן והפריטונאום. עם זאת, הכבד, הריאות, הצדר או בלוטות הלימפה מושפעים לפעמים גם דרך הדם ותעלות הלימפה.
סרטן השחלות: בימוי
המחלה מתקדמת בארבעה שלבים, המסווגים לפי מה שנקרא סיווג FIGO (Fédération Internationale de Gynécologie et dʼObstétrique):
- איור I: שלב מוקדם. סרטן השחלה משפיע רק על רקמת השחלה (אחת או שתי השחלות נפגעות).
- איור II: הגידול כבר התפשט לאגן.
- FIGO III: הסרטן שלח גרורות לצפק (קרצינומטוזיס פריטוניאלי) או לבלוטות הלימפה.
- FIGO IV: שלב מתקדם מאוד. רקמת הגידול כבר נמצאת מחוץ לחלל הבטן (למשל, גרורות רחוקות לריאות, המגיעות לשם דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה).
סרטן השחלות פוגע בעיקר בנשים מבוגרות לאחר גיל המעבר. על פי מכון רוברט קוך (RKI), הגיל החציוני להופעה הוא 69 שנים. סרטן השחלות מתרחש לעיתים רחוקות לפני גיל 40. סרטן השחלות הוא הסרטן השני בשכיחותו של אברי הרבייה הנשיים אחרי סרטן השד. הסיכון לפתח גידול ממאיר בשחלות הוא 1.3 אחוז (אחת מכל 76 נשים מושפעת).
גידולי שחלות אחרים
גידולים מתרחשים גם בשחלות שאינם נובעים מניוון של תאי השחלה - כמו גידולי בת של סוגי סרטן אחרים. אלה כוללים את גידול קרוקנברג, המתפתח כגידול משני של סרטן הקיבה.
סרטן השחלות: תסמינים
אתה יכול לקרוא כל מה שחשוב על הסימנים האופייניים לסרטן השחלות במאמר סרטן השחלות - סימפטומים.
איך סרטן השחלות מתקדם וכמה זמן אפשר לשרוד?
במקרים רבים, הגידול מתפתח ללא תשומת לב ללא תסמינים מוקדמים, ולכן קשה לומר באיזו מהירות סרטן השחלות גדל. סוג זה של גידול מאובחן בדרך כלל רק בשלב מתקדם.
אם הסרטן כבר התפשט לבטן, סיכויי ההחלמה גרועים. בשלב הסופי, סרטן השחלות פגע לעתים קרובות בכל הגוף. איברים מחוץ לחלל הבטן כמו הכבד והריאות מכילים אז גם גרורות. בשלב זה תוחלת החיים הממוצעת היא 14 חודשים בלבד. בחולים עם סרטן שחלות מתקדם, המחלה חוזרת לעיתים קרובות לאחר סיום הטיפול.
בסך הכל, לסרטן השחלות יש את הפרוגנוזה הגרועה ביותר מכל סוגי הסרטן הגינקולוגי.
מהו הטיפול בסרטן השחלות?
טיפול בסרטן השחלות כולל שני הליכים עיקריים: ניתוח וכימותרפיה. ברוב המקרים, הרופא מטפל בחולה בשילוב של שניהם. באיזה הליך טיפול נעשה שימוש תלוי בשלב של הגידול.
כִּירוּרגִיָה
הפעולה משרתת גם מטרות אבחון. לרופא יש הזדמנות לחפש גרורות בכל חלל הבטן. אם, למשל, קיימות בלוטות לימפה מוגדלות באופן בולט, הוא בדרך כלל לוקח דגימות רקמה לבדיקה נוספת.
כימותרפיה
הניתוח מלווה בדרך כלל בכימותרפיה. הטיפול נועד למנוע התפתחות נוספת של מוקדי גידול שאולי לא הוסרו או לא הוסרו לחלוטין. התרופות (ציטוסטטיות) משפיעות על כל הגוף או ניתנות למתן ספציפית לחלל הבטן. הם הורגים תאים סרטניים. היעילים ביותר נגד סרטן השחלות הם חומרים המכילים פלטינה כמו קרבופלטין, הניתן בשילוב עם חומרים אחרים כמו פקליטקסל.
ישנן תרופות נוספות המפריעות באופן ספציפי למאפיינים מסוימים של הגידול כדי לעזור לכימותרפיה לעבוד. חומרים המדכאים יצירת כלי דם חדשים, למשל, מחמירים את אספקת החמצן וחומרי הזנה לגידול, ובכך מאטים את צמיחתו.
אם הגידול בשחלה מאובחן מוקדם מאוד, ייתכן שלא יהיה צורך בכימותרפיה.
מה גורם לסרטן השחלות?
כמו כמעט כל סוג של סרטן, סרטן השחלות מתפתח מתאי שגדלים ללא שליטה; במקרה זה, מדובר בתאי רקמה של השחלות. בשלב מאוחר יותר, הגידול יוצר גרורות שמתפשטות לרקמה מסביב, כמו חלל הבטן. לא ידוע בפירוט מדוע התאים מתנוונים. עם זאת, נראה כי גורמים גנטיים ממלאים תפקיד, מכיוון שסרטן השחלות מופיע במשפחות ושינויים גנטיים מסוימים (מוטציות) מתרחשים בתדירות גבוהה יותר אצל חולות סרטן.
בנוסף, מספר המחזורים הנשיים משחק תפקיד בהתפתחות המחלה. נשים עם מחזור ראשון מאוחר והתחלה מוקדמת של גיל המעבר נוטות אפוא פחות לפתח גידול שחלתי. זה חל גם על נשים שהיו בהריון פעם אחת או יותר או שהשתמשו באמצעי מניעה הורמונליים ברציפות לאורך תקופה ארוכה יותר.
גורמים גנטיים וסביבתיים
נשים שקרובותיהן מדרגה ראשונה חלו בסרטן השד או השחלות נמצאות בסיכון מוגבר ללקות במחלה. גם השפעות סביבתיות מזיקות ותזונה לא בריאה עשויים לשחק תפקיד. קיימות עדויות לכך שעודף משקל (השמנה) מעלה את הסיכון ללקות במחלה.
כיצד מאבחנים סרטן השחלות?
האינדיקציה הראשונה לגידול בשחלה ניתנת על ידי מישוש של דופן הבטן ואיברי הרבייה הנשיים. לאחר מכן, בדרך כלל, מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (סונוגרפיה) של אזור הבטן והנרתיק. זה מספק מידע על הגודל, המיקום והמצב של הגידולים הסרטניים. ייתכן שכבר ניתן להעריך אם הגידול שפיר או ממאיר.
ניתן לקבוע באיזו מידה המחלה כבר התפשטה בעזרת טומוגרפיה ממוחשבת או הדמיית תהודה מגנטית (CT/MRI). הליכים אלה עוזרים לזהות גרורות בחזה או בחלל הבטן.
אם יש חשד שהגידול כבר פגע בשלפוחית השתן או פי הטבעת, ציסטוסקופיה או רקטוסקופיה תספק מידע.
אבחנה ודאית אפשרית רק לאחר בדיקה של דגימת רקמה (ביופסיה), אותה מוציא הרופא תחילה בניתוח.
לסרטן השחלות, אין בדיקה חוקית למניעה. בדיקות גינקולוגיות סדירות ובדיקת אולטרסאונד נרתיקית כחלק מבדיקת הסרטן עשויות לסייע בגילוי הסרטן בשלב מוקדם. כמו כן, נדון האם בדיקת דם בשילוב עם אולטרסאונד תהפוך להליך סטנדרטי למתן אינדיקציות מוקדמות לסרטן השחלות.
