תסמינים
ב תסמונת גיד פרוניאלי, הדלקת גורמת כְּאֵב באזור התחתון החיצוני רגל, שיכול להקרין לכף הרגל. זֶה כְּאֵב מתרחש בדרך כלל במהלך עומס או אחריו, אך יכול להיות גם בלתי תלוי בעומס. בנוסף ל כְּאֵב, לעיתים קרובות יש גם נפיחות, הנמצאת בעיקר באזור החיצוני קרסול, מכיוון שכאן עובר הגיד מעל המבנים הגרמיים של מפרק הקרסול ולכן הוא הכי מעצבן.
כאב ונפיחות יכולים לעלות כאשר המטופל מטה את כף הרגל כלפי חוץ, כמו גידים נמתחים וכך חווים עוד יותר חיכוכים. מאז גידים להירגע שוב כאשר המטופל נמצא במנוחה, מה שמכונה "כאב מכתים" יכול להתרחש בבוקר כאשר הגידים נטענים לראשונה, מכיוון שהגידים נטענים שוב. במקרים נדירים, א תסמונת גיד פרוניאלי גם גורם למטופל לצלוע מעט עם הצד הפגוע עקב העומס הקבוע והכאב ואינו מסוגל לשים משקל אמיתי על כף הרגל.
זה המקרה במיוחד בשלבים מאוחרים יותר, כאשר המטופל ממשיך לסנן את הגיד למרות הכאב והגיד לא רק מודלק אלא גם מתחיל להיקרע. בשל הנפיחות הנגרמת על ידי הדלקת, העצב הסוראלי עלול להיות מגורה או מכווץ, מה שמוביל לאחר מכן ל- a שריפה או תחושת עקצוץ, ולעיתים נדירות להפרעות תחושתיות באזור כף הרגל. מכיוון שהעצב מספק בעיקר את החלק החיצוני של כף הרגל, הפרעות תחושתיות אלו (הפרעות רגישות) מתרחשות בעיקר שם. אם ה קרסול מושפע גם מנפיחות, החזקת מים (בצקת) או חבורות קטנות (המטומות) עשויים להופיע במקרים נדירים.
מֶשֶׁך
דלקת בגיד הפרוניאלי היא מחלה ממושכת מאוד. גם אם מקפידים על הטיפול הקבוע, הכולל איסור וסיבוב ספורטיבי, על אנשים מושפעים להיות סבלניים. לפעמים זה יכול לקחת שבועות לפני שהסימפטומים מתפוגגים. כמה זמן הדלקת בדיוק נמשכת בין מטופל לחולה. מה שבטוח הוא שחשיפה מחודשת עשויה להתרחש רק לאחר החלמה מלאה. אחרת, תהליך ההחלמה עלול להיפגע ומשך המחלה יתארך במידה ניכרת.
