אִבחוּן
על מנת להיות מסוגלים לבצע את האבחנה הנכונה, רופאים רבים צריכים רק לדבר עם מערכת היחסים בין רופא לחולה, הידועה גם בשם אנמנזה. חשוב שהמטופל יתאר מתי כְּאֵב מתרחשת. לדוגמא, ישנם מטופלים בהם ה כְּאֵב, מופעלת על ידי תסמונת גיד פרוניאלי, מתרחש רק במתח, ואילו אחרים חווים זאת כאשר הם לא עוסקים בספורט זמן רב מדי.
על סמך השיחה, הרופא יכול כבר לאסוף אבחונים חשובים ראשונים ואז לבצע בדיקות נוספות. השלב הבא הוא הבדיקה, שבמהלכה הרופא מסתכל על המטופל ובכך יכול לקבוע האם קיימים תקלות אנטומיות, כגון bowleg (varus), וכך להסביר את תסמונת גיד פרוניאלי. בנוסף, הרופא עשוי להבחין בהליכה רחבת רגליים, א רגל חלולה או מיקום רגל לא נכון.
אחת השיטות החשובות ביותר לקבוע דלקת בגיד בטן הוא סונוגרפיה של דופלקס. זה ספיישל אולטרסאונד בחינה בה ה כלי נבחנים. לגיד מודלק יש הכנסות רבות של כלי הדם, ואילו גיד בריא הוא ללא כלי דם.
ניתן לראות זאת בבירור בעזרת דופלקס אולטרסאונד וכך ניתן לקבוע את מידת הדלקת. An קרני רנטגן בדיקה יכולה לסייע גם באבחון, אך היא מראה בעיקר אי סדרים גרמיים ולכן היא פחות מתאימה להערכת גידים או את מידת הדלקת. ישנן מספר דרכים לטיפול תסמונת גיד פרוניאלי.
ראשית, על המטופל לנסות להשאיר את המתח על הגיד נמוך ככל האפשר. מצד אחד, המשמעות היא שהחולה לא צריך לעשות שום ספורט, ומצד שני, עליו ללבוש הנעלה מתאימה. רק במקרים נדירים סד של התחתון רגל ו קרסול הוא הכרחי על מנת להימנע מלחץ על גידים בכלל.
אולם ברוב המקרים לא מספיק להפחית את העומס על הגיד, אלא נדרש טיפול נוסף אנטי דלקתי. משתמשים בתרופות נוגדות דלקת אשר לרוב יש תוספת כְּאֵב-אפקט משחרר. אלה כוללים, בין היתר, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידים, בקיצור NSA.
לעיתים קרובות זה עוזר למטופל בנוסף אם הוא יכול לבצע תרגילים בעזרת פיזיותרפיסט, המחזקים את הגיד אך יחד עם זאת אינם מעמיסים עליו יותר מדי. בנוסף, הפיזיותרפיסט יכול לתקן כל יציבה או הליכה לא נכונים ובכך למנוע הישנות של תסמונת הגיד הפרוניאלי. עם זאת, יתכן וחולים לא יוכלו לבצע תנועות שונות לאורך זמן רב יותר, במיוחד אם הם מטלטלים את התחתונה רגל השרירים.
אם חולה סובל מקשת כף רגל גבוהה במיוחד, אשר בתורו גורמת לתסמונת הגיד הפרוניאלי, מדרסים רפואיים המיוצרים במיוחד יכולים לעזור. בנוסף, ישנם כמה תרופות ביתיות שיכולות לשפר את הכאב וגם את הנפיחות הנגרמת על ידי דלקת. מצד אחד, זה עושה טוב למרבית החולים אם הם מורחים קומפרסים קרירים על האזור הפגוע.
דחיסות גבינה מגניבות מגניבות יכולות גם לעזור, מכיוון שיש להן גם השפעה לשיכוך כאבים. עטיפות תפוחי אדמה נתפסות רק כמקלות כאב על ידי כמה מטופלים מכיוון שהן מתחממות מאוד ולכן מתאימות יותר כאבי גב מאשר לשיכוך כאבים בתסמונת הגיד הפרוניאלי. במקרים נדירים יש לבצע טיפול כירורגי נוסף לשיפור הסימפטומים של תסמונת הלב.
אם הגיד נקרע, חשוב להסיר את התפליטות הנובעות (התדרדרות) ולתקן את הגיד. במקרים מסוימים, יש להחליק את התעלה בה הגיד עובר גם כדי למנוע את שחיקת הגיד בתעלה זו. אולם ברוב המקרים אין צורך בהליך כירורגי שכזה.
אם דלקת בגיד הפרוניאלי אינה גורמת לפגיעה בולטת בגיד עצמו, המחלה מטופלת בעיקר באופן שמרני, כלומר ללא ניתוח. הטיפול השמרני כולל שימוש בתרופות נוגדות דלקת ומשככי כאבים, תחבושות תמיכה ודחיסות קרות. אולם מעל לכל, יש לחסוך מהקצנה הפגועה.
אם כי קיבוע נאות של קרסול מפרק חיוני למניעת התקדמות המחלה, יש לזכור כי קיבוע ממושך יכול בתורו לעכב את תהליך הריפוי ואף להוביל לפגיעה נוספת בשרירים וב עצמותפיזיותרפיה יכולה לסייע בהפחתת תהליכי דלקת במהירות רבה יותר על ידי הפעלה מתונה של החולים רגל. זה גם עוזר לנטרל את אובדן חומר השריר והעצם המתרחש בהכרח במהלך אימוביליזציה ממושכת. פעילות גופנית נפגעים קרסול המפרק צריך להיעשות רק בפיקוחו של פיזיותרפיסט מנוסה.
יש להימנע מכל מחיר מתנועות מטלטלות ופתאומיות, במיוחד החלקות ושינויי כיוון פתאומיים. אלה יחמירו את הסימפטומים ועלולים לגרום נזק מתמשך לגיד. אם נזק מבני לגיד עצמו מתרחש במהלך דלקת בגיד הפרוניאלי, ייתכן שיהיה צורך בניתוח.
ככלל, אין לראות את המטופל במשך שישה שבועות לאחר הניתוח. הרופא יכול גם לרשום פיזיותרפיה בשלב זה ואילך לתמיכה בתהליך הריפוי. מה שנקרא Kinesio-Taping הוא טיפול שניתן ליישם בנוסף במסגרת הצעדים השמרניים.
תפיסת הטיפול מבוססת על מריחת רצועות דבק אלסטיות דבקות על העור. טיחוני הדבקה החדירים למים ואוויר משמשים במחלות אורטופדיות רבות ויכולים לעזור בהקלת השרירים על ידי הורדת גוון המנוחה במקרה של דלקת בגיד הפרוניאלי. טכניקות מסוימות נועדו להקל על נפיחות וכאבים הנגרמים על ידי נפיחות על ידי קולטני עור מגרים.
ניתן ליישם קינסיוטייפים על ידי מנתחים אורטופדים או פיזיותרפיסטים בעלי הכשרה מיוחדת והופכים פופולריים יותר ויותר בקרב מטופלים ומטפלים. היתרונות של הקלטות הצבעוניות טרם הוכחו מדעית מספיק. זה נובע מצד אחד מחידוש השיטה ומצד שני מהקושי לערוך מחקרים מתאימים בנושא.
