הַגדָרָה
אל האני העצב הטריגמינלי הוא אחד החשובים ביותר עצבים בגוף האדם. זה נחשב בין מה שנקרא מוֹחַ עצבים. אלה מאופיינים בכך שכולם מקורם ישירות מה- מוֹחַ גבעול.
המשימה העיקרית של העצב הטריגמינלי הוא, בנוסף לאספקת העצבים (עצבנות) של שרירי הלעיסה, מעל לכל תפיסת התחושות באזור הפנים (רגישות). פונקציות אלה יכולות ללכת לאיבוד עקב שיתוק (paresis) של העצב, כפי שקורה במקרה של paresis trigeminal. הסיבות לכשל תפקודי כזה יכולות להיות שונות מאוד.
סיבות
ישנם גורמים שונים העלולים לגרום לשיתוק של העצב הטריגמינלי. אלה כוללים דלקת, עלייה במסה או בלחץ מוֹחַ, ופגיעה בעצב כתוצאה מתאונה. בהקשר זה יש להבחין בין נגע מרכזי לבין נגע היקפי.
בהתאם למיקום הפציעה, תקלות שונות הן התוצאה. מאחר ועצב הטריגמינל נחשב בין הגולגולת עצבים, מקורו בגזע המוח. כאן מקורו בגרעיני עצב גולגולתיים כביכול, האחראים על התפקודים השונים של העצב, כמו רגישות או תפקודים מוטוריים.
אם אחד מהגרעינים הללו נכשל עקב פציעה או בגלל עקירתו, למשל על ידי גידול, עלולים להתרחש כשלים ספציפיים. זה יכול להוביל לאובדן רגישות בפנים מבלי שתנועת שרירי הלעיסה תהיה מוגבלת. פגיעות היקפיות של עצב הטריגמינל וענפיו שכיחות הרבה יותר.
חשוב לדעת שהעצב מחולק לשלושה ענפים עיקריים. ענפי עצב אלה יכולים להיפצע מהר יותר בתאונה ואז לגרום להפרעה ברגישות רק באזור מסוים בפנים. סיבה נוספת שיכולה להוביל לפרזיס טריגמינלי היא טרימינל נוירנומה, גידול שפיר של מעטפת העצבים.
אִבחוּן
מכיוון ששיתוק עצבי הטריגמינל גורם לחסרים מאוד ספציפיים ברגישות הפנים ובתפקוד המוטורי, האבחון הוא יחסית קל. חולים מדווחים בתחילה על מחסור ברגישות הפנים, וזו הסיבה להצגה בפני הרופא. כעת יש להבחין תחילה האם יש פגיעה מרכזית בעצב באזור גזע המוח או שמא רק ענפי עצב בודדים מראים אובדן תפקוד.
לצורך כך הרופא בודק את הרגישות בכל הפנים ואת תפקוד שרירי הלעיסה. אם רק ענף אחד של העצב מושפע, למשל, אובדן הרגישות מתרחש רק באזור המצח או לסת תחתונה. מצד שני, אם יש פגיעה מרכזית בעצב או בגרעינים שלו, דפוס הכשלים שונה מזה של פגיעה היקפית.
אובדן הרגישות עוקב אחר כך כביכול קווי זולדר. ככלל, יש לבצע גם בדיקת MRI (הדמיית תהודה מגנטית) כדי לשלול פגיעות או גורמים נוספים. חשוב גם להבדיל בין זה לטריגמינל עצבים, שניתן לקבוע על סמך התסמינים.
