בסביבות 20 לפנה"ס כתב המשורר הרומי וירג'יל בספרו הרביעי של שיריו הדידקטיים "ג'ורג'יקה": "הם מניחים טל דמעות של הנרקיס ודבק הקליפה עבור חלות הדבש כקרקע הראשונה". דבק הקליפה הוא שרף, שהדבורים מייצרות מרכיבי השרף של ניצני העצים. כמו אומנים אנושיים, הם משתמשים בו לאיטום המפרקים וסדקים. כל מסרק לידה מכוסה גם בסרט דק של פרופוליס כדי למנוע חיידקים מהשמדת הדובדבן. החומרים הבודדים של פרופוליס מעניינים לרפואה. אומרים שיש לו השפעה דומה לזו אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה.
הגדרה: פרופוליס
המילה פרופוליס מגיע מיוונית (פרו - מול, עבור; פוליס - עיר) ופירושו משהו כמו "מול העיר" או גם "עבור העיר". השרף המיוצר על ידי הדבורים עצמן שומר וירוסים, פטריות ו בקטריה מתוך הכוורת. דבורים אוספות שרף מעצי מחט או ניצני עצים ואוחסנות את שעוות השרף בסלי האבקה שלהן. בכוורת מערבבים אותה עם שעווה ואבקת פרחים. הם משתמשים בו לחיטוי פנים הכוורת שלהם ולאטום סדקים קטנים יותר.
השפעת פרופוליס
לפרופוליס יש מובהק אנטיביוטי וגם השפעה אנטי-ויראלית ואנטי-פטרייתית. זה נחשב לטבעי החזק ביותר אנטיביוטי. מדי פעם כוורנים מופתעים לגלות בעכבר חנוט עם פרופוליס בכוורת: הפולש נעקץ למוות, אך הדבורים אינן יכולות להסירו. כדי למנוע את ריקבונה ולזהם את הכוורת בה בקטריה, הם מצפים אותו בסרט של פרופוליס. טכניקה זו שימשה גם את המצרים - הם חנוטו את גופותיהם בשרף ופרופוליס, בהתאמה.
יישום כחומר אנטיבקטריאלי רב תכליתי
לפני כמה אלפי שנים, ההשפעות האנטי-ויראליות, אנטי-פטרייתיות והאנטיבקטריאליות של פרופוליס בבני אדם כבר היו ידועות. היפוקרטס היווניים (460 - 377 לפנה"ס) כבר התייחסו להשפעה של פרופוליס לכיבים על עור ומערכת העיכול בימי קדם.
אריסטו (384 - 322 לפנה"ס) העריך את סגולות הריפוי של פרופוליס במיוחד לחבלות, עור מחלות ומוגלתיות פצעים. הרומאי גאיוס פליניוס סעקונדוס (23 - 79 לספירה) כתב על השפעת הפרופוליס ממושבת הדבורים. בני האינקה השתמשו בפרופוליס לזיהומים בחום. הרופאים הצבאיים הרומיים נזקקו לזה כפצע מְחַטֵא, ואפילו במלחמת העולם השנייה הוא שימש למטרה זו ברוסיה.
כיום חוקרים מדענים ברחבי העולם את התכונות הרפואיות של חומר בנייה זה של דבורים: פרופוליס למעשה מחזק את המערכת החיסונית, פועל נגד דלקת של ריריות ו עור מחלות.
פרופוליס: יישום בסרטן?
מחקרים בבעלי חיים שבדקו מרכיבים מבודדים מפרופוליס בתאי גידול נמשכים כבר עשרות שנים. המוקד כאן הוא על החומר הפעיל חומצה קפאית פנאתיל אסתר, שיכולים לעכב גֵן-מוסדר כימותרפיה עמידות בתרביות תאים.
במחקרים קליניים, לעומת זאת, לא זה אסתר ואף חומרים אחרים מפרופוליס לא הצליחו עד כה לטעון את עצמם כצורה של תרפיה נגד סרטן.
לרוב גם מהשפעה תומכת של פרופוליס לחולים עם מוקוזיטיס מוקרן בהקרנה הנאום הוא. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף גם כאן, מכיוון שהנתונים אינם חד משמעיים.
