מחלות של ההיפותלמוס
אל האני ההיפותלמוס מייצר מגוון שונים הורמונים. כמה מהם הורמונים נקראים "שחרור הורמונים". במעגל בקרה הורמונלי, הם פועלים ישירות על בלוטת יותרת המוח ולעורר את הייצור של עוד הורמונים, אשר בתורם פועלים ישירות על איברי המטרה או גורמים לייצור הורמונים נוסף.
בתמורה, ישנם "ההורמונים המעכבים", המיוצרים גם על ידי ה- ההיפותלמוס ומעכבים את שחרור ההורמונים מה- בלוטת יותרת המוח והפריפריה (באיברי המטרה). ההורמונים המשחררים החשובים ביותר של ההיפותלמוס הם CRH (הורמון משחרר קורטיקוטרופין), TRH (הורמון משחרר תירוטרופין), הורמון משחרר הורמון גדילה (המכונה גם סומטוטרופין או STH) ו- GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופין). CRH מגרה את הייצור של ACTH (הורמון אדרנו-קורטיקוטרופי) ב בלוטת יותרת המוח.
אל האני ACTH בתורו פועל על בלוטת יותרת הכליהלאחר מכן כמויות גדולות של גלוקוקורטיקואידים, קורטיקואידים מינרליים ו אנדרוגנים מיוצרים. Glucocorticoids, אשר הקורטיזול הוא הנציג העיקרי שלו, פועלים בעיקר על חילוף החומרים, עם עלייה ב דם לחץ ו סוכר בדם, ועל המערכת החיסונית, עם השפעה אנטי דלקתית. הגירויים העיקריים לשחרור קורטיזול הם מתח ו כְּאֵב, אבל גם נמוך דם לחץ או נמוך סוכר בדם.
קורטיקואידים מינרליים, כגון אלדוסטרון, מווסתים את המלח והמים לאזן של הגוף. אנדרוגנים, המיוצרים גם ב בלוטת יותרת הכליה, יש מטבוליזם אנאבולי, עם בניית שרירים ועצמות. אם מספיק אנדרוגנים, מינרל קורטיקואידים או גלוקוקורטיקואידים הופקו על ידי הגוף, הם מעכבים הפרשה נוספת של CRH ו- ACTH מההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח באמצעות ויסות משוב שלילי.
זה מונע יותר מדי הורמונים לייצר באופן פריפריאלי בלוטת יותרת הכליה). מעגל רגולטורי נוסף הוא היווצרות TRH. דרך ה- TRH, ההיפותלמוס מגרה את היווצרותו של TSH (הורמון מגרה בלוטת התריס) בבלוטת יותרת המוח, אשר בתורו פועל ישירות על בלוטת התריס ומוביל לעלייה ב הורמוני בלוטת התריס (T3 / T4) שם.
גירויים להיווצרות TRH הם בעיקר קור חזק ומתח. ה הורמוני בלוטת התריס T3 ו- T4 פועלים בעיקר על מחזור הדם ומטבוליזם ומובילים לעלייה כללית בקצב חילוף החומרים הבסיסי. הם גם מגבירים את פירוק השומנים, חלבונים ו פחמימות, ולהעלות לֵב קצב, טמפרטורה ו דם לחץ.
כדי למנוע ייצור יתר של הורמוני בלוטת התריס, קיים גם מנגנון משוב שלילי שבו היווצרות T3 ו- T4 מונעת היווצרות נוספת של TSH. הורמון הגדילה של הורמון הגדילה (המכונה גם סומטוטרופין או STH), המיוצר בהיפותלמוס, ממלא תפקיד מרכזי בצמיחה ובוויסות של חילוף החומרים. בתורו, זה מגרה את הייצור של הורמון הגדילה (שם נרדף: הורמון גדילה) בבלוטת יותרת המוח, אשר בתורו פועל על תאים בתוך כבד לייצר הורמון (IGF-1) המקדם צמיחה במהלך ילדות ובהמשך הבגרות, בעיקר מביא לוויסות מטבולי אנאבולי.
מנגנון זה מעוכב על ידי ההורמון סומטוסטטין, המיוצר גם בהיפותלמוס. באמצעות ה- GnRH (הורמון משחרר גונדוטרופין), ההיפותלמוס מגרה את שחרורם של שני ההורמונים LH ו- FSH בבלוטת יותרת המוח. FSH ול- LH תפקיד מרכזי ביצירת הורמוני מין ובהתפתחות בלוטות המין.
אצל נשים, FSH גורם להבשלה של תאי ביצה ולהיווצרות אסטרוגניםובגברים, ההבשלה של זרע. LH מקדם בִּיוּץ והיווצרות של אסטרוגנים ו פרוגסטרון אצל נשים, ו טסטוסטרון אצל גברים, עם התפתחות המאפיינים המיניים בהתאמה במהלך גיל ההתבגרות. מחזור בקרה זה כפוף גם למנגנון משוב שלילי.
ההורמונים המעכבים החשובים ביותר המיוצרים בהיפותלמוס הם, למשל, סומטוסטטין, המעכב שחרור הורמון גדילה בבלוטת יותרת המוח, ו דופמין, שמעכב פרולקטין. הורמונים אחרים המיוצרים בהיפותלמוס ופועלים ישירות על איבר המטרה (למשל, כליה, רֶחֶם, שד) הם למשל ADH, אשר, בנוסף ל קורטיקואידים מינרליים, מווסת גם את המלח והמים לאזן של הגוף דרך הכליות, אוקסיטוצין, שמופרש במיוחד במהלך הֵרָיוֹן כדי לגרום לעבודה, ו פרולקטין, שמוביל להפרשת חלב בבלוטות החלב הנשיות. הפרעות במערכות הדם בהתאמה מובילות בדרך כלל למחלות קשות, הקשורות למחסור או עודף הורמונים. התוצאות הן בדרך כלל הפרעות התפתחותיות, אי פוריות או חוסר התאמה של הגוף לסיטואציות וללחצים סביבתיים שונים.
