רובנו נמצאים במצב של מתח וציפייה מתמידים. וכך אנו ממהרים לאורך היום: ממיטה לשולחן ארוחת הבוקר (אם בכלל), ממפגש לפגישה, מאדם לאדם, מתחביב לתחביב, ובסופו של יום אפילו מתוכנית טלוויזיה לתכנית טלוויזיה.
להשתעמם ולבוא לנוח
איפה השעמום בזה, אולי תשאל? מה שלא אומר דבר מלבד זמן שאינו מתוזמן ובו אולי לא תדעו מה לעשות עם עצמכם בהתחלה. אתה פשוט יושב שם, מביט מהחלון, לא עושה כלום, רק מאפשר למחשבות ולתחושות ותופס אותם במודע.
אם אתה לא רגיל לזה, זה יכול להיות מפחיד לפחות כמו יום שכולו פגישות וכמעט שלא ניתן לנהל אותו. אבל אם אתה מרשה לעצמך להיות בטל - לא במשך שעות, אלא במשך כמה דקות בכל יום - התגמול יכול להיות הַרפָּיָה וברור ראש. כי המוח זקוק גם להפסקה מדי פעם, בה הוא יכול לצייר חדש כוח.
והאתגר של זמננו הוא לא להשתמש בכוחות הנפש שלנו בצורה יעילה יותר, מהירה ופרגמטית, אלא למצוא דרכים להתחדש באנרגיות מדוללות ולשחרר יצירתיות.
אימון נפשי באמצעות מדיטציה
שום דבר לא נראה קשה יותר מאשר לנקות את מחשבותיך. בהחלט לאנשים שטרם צברו ניסיון בצורות מדיטטיביות של הַרפָּיָה. עם זאת, מדיטציה על פי רעיונות בודהיסטים אינה נוגעת לא לחשוב כלל. במקום זאת, המיקוד הוא להפנות את תשומת הלב המרוכזת לאובייקט נבחר למשך פרק זמן מסוים ולא לאפשר לעצמך להיות מוסחת ממחשבות אחרות.
זהו תרגיל נפשי לא קל להרגעת הנפש ולהשגת שלווה ורוגע. אך גם אמצעי לאמן את היכולות הנפשיות. כי על פי הדלאי למה, אפשר להניח שבאמצעות תרגילים מדיטטיביים הנפש לומדת לשפר מיומנויות כמו תשומת לב, חשיבה לוגית ודמיון יותר ויותר.
צוות חוקרים מאוניברסיטת ייל, בית החולים הכללי של מסצ'וסטס והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס מצא כעת הוכחה לכך מדיטציה הוא אפילו אימון נפשי הפועל על פי מוֹחַ. שימוש הדמיה בתהודה מגנטיתהם הצליחו להראות שלאנשים שמדיטציה באופן קבוע יש יותר חומר אפור באזורים מסוימים בקליפת המוח.
השינויים המבניים נמצאו ב מוֹחַ אזורים חשובים לתהליכים חושיים, קוגניטיביים ורגשיים. החוקרים בחנו 20 מבוגרים שעסקו בבודהיסטים מדיטציה באופן אינטנסיבי, למשך כ 40 דקות ביום בממוצע.
