הַגדָרָה
הפרעת דיבור היא חוסר היכולת ליצור צלילי דיבור בצורה נכונה וזורמת. יש להבחין בבירור בין הפרעת דיבור לבין הפרעת דיבור. הפרעת דיבור משפיעה על היווצרות מוטורית של צלילים או מילים.
לעומת זאת, הפרעת דיבור משפיעה על הרמה הנוירולוגית של היווצרות הדיבור. הבעיה נעוצה אפוא בהיווצרות נפשית של שפה. הפרעת דיבור אצל ילדים יכולה להיות בעלת הצורות והגורמים המגוונים ביותר. כשמונה אחוזים מילדי הגיל הרך בגרמניה סובלים מהפרעת דיבור. לכן הבעיה שכיחה.
מהי הפרעת דיבור אקספרסיבית?
הפרעת דיבור אקספרסיבית היא בעיה בהיווצרות צלילי דיבור. כפי שהשם מרמז, הפרעת הדיבור הינה אקספרסיבית בלבד, כלומר מדובר בביטוי לשוני. אנשים הסובלים מהפרעת דיבור אקספרסיבית לעיתים קרובות מתקשים למצוא ולהשתמש במילים הנכונות.
קשה גם לבנות משפטים נכונים מבחינה דקדוקית. המשפטים שנוצרו הם לרוב קצרים מאוד וכוללים טעויות דקדוקיות. אפשר גם לומר שאוצר המילים של מילים אקטיביות מצטמצם מאוד.
עם זאת, הבנת שפה היא בדרך כלל לא בעיה. כאן, הבנת הדיבור של האנשים המושפעים ניתנת להשוואה להבנת הדיבור של אנשים בריאים. בדרך כלל מתחילה הפרעת דיבור אקספרסיבית ילדות.
במקרים רבים, היווצרות מילים או צלילים הדומים למילים אינה אפשרית כבר בשנת החיים השנייה. הגורם להפרעת הדיבור האקספרסיבי טרם נחקר מספיק. ההנחה היא כי גם גורמים גנטיים (תורשתיים) וגם נוירולוגיים (מוֹחַגורמים הקשורים) משחקים תפקיד.
שקשוק כסוג של הפרעת דיבור
הרעש הוא הפרעת דיבור. הוא מאופיין בהפרעה בזרימת הדיבור. במקרה זה, מילים לעתים קרובות מוזגות או מושמטות.
זה גם אופייני שצלילים מוחלפים או משתנים באופן שלא ניתן להבין אותם בחלקם. ניתן גם להפריע לקצב הדיבור. הנאום נתפס לעיתים קרובות כמטלטל ומהיר מדי.
מצד שני, אנשים רועמים הם בעלי צפיפות גבוהה של מילות מילוי (למשל "אום"), מה שהופך את המשפט למאוד לא נוזלי. יש לציין כי המושפעים לעיתים קרובות אינם מודעים לבעיות. לאנשים הסוערים יש קשיים בזיהוי ליקויי הדיבור.
כל המאמרים בסדרה זו:
