גמגום כסוג של הפרעת דיבור
גמגום היא הפרעה ידועה מאוד בזרימת הדיבור. ב מגמגם, משפטים נקטעים לעיתים קרובות וצלילים מסוימים חוזרים על עצמם (דוגמה: ww-what?). נראה כאילו האדם שנפגע תקוע במקום אחד.
"לחיצה" על אותיות מסוימות אופיינית גם ל מגמגם. ניתן לחלק את הגורמים לגמגום לשתי קבוצות. מצד אחד, ישנם סיבות פסיכולוגיות המובילות לגמגום.
מצד שני, גמגום מגביר עצבנות ופחד. אצל ילדים, לעומת זאת, גמגום מתרחש לעתים קרובות ללא כל סיבה מוכרת. למעשה, גמגום הוא צעד נפוץ המתרחש ב ילדות. בין גיל שנתיים לחמש התופעה מתרחשת לעיתים קרובות שילדים מחפשים מילה וחוזרים עליה כל עוד היא חוזרת על עצמה. אולם בדרך כלל הגמגום הזה נעלם שוב עם התקדמות הדיבור של הילדים.
דיסלליה כסוג של הפרעת דיבור
המונח דיסלליה שימש בעבר לעתים קרובות לתיאור הפרעה בביטוי. זהו מונח קיבוצי להפרעות שונות. ההפרעות נוגעות תמיד להגיית מילים או צלילים.
צורה ידועה מאוד של הפרעת ביטוי או dyslalia היא lisping. כאן, צלילי S אינם נוצרים כראוי ומפיק צליל שריקה. נאמר שילד אמור להיות מסוגל לבטא את כל צלילי הדיבור בצורה נכונה עד יום הולדתו השישי.
עד גיל זה, שגיאות הגייה מוטעות הן תקינות והן חלק מהתפתחות שפה. אם עם זאת, לאחר יום ההולדת השישי, ההגייה של הילד הופכת להיות שגויה, אפשר לדבר על הפרעת ביטוי. הסיבות לכך רבות ומגוונות.
מצד אחד, שרירים חלשים או לא מתואמים מספיק של פה יכולה להיות הסיבה. הפרעת שמיעה או היעדר אפליה לצלילים דומים יכולים גם להיות הגורם להפרעת המפרק. בדיקת שמיעה אצל הרופא צריכה לשלול הפרעת שמיעה. את ההגייה הנכונה יכול מטפל בדיבור לקדם. כאן, למשל, משתמשים בתרגילים לחיזוק ה- פה מיומנויות מוטוריות.
כל המאמרים בסדרה זו:
