מפרק הקרסול התחתון

שֵׁם נִרדָף

USG, Articulatio talotarsalis

הַגדָרָה

התחתון קרסול מפרק בשילוב עם מפרק הקרסול העליון הוא החיבור המפורק בין השניים, המאפשר יציבות אופטימלית וניידות רבה. בניגוד לעליון קרסול מפרק, אין לו קשר ישיר לאחד הנמוכים רגל עצמות, משטחי המפרק נוצרים על ידי שלושה מבין טרסאל עצמות.

• רגל תחתונה ו
• כף רגל,

מפרקי קרסול באופן כללי

אל האני קרסול מפרק אינו מפרק במובן האמיתי של המילה, אלא מורכב משני נפרדים המפרקים, אשר בכל זאת יוצרים יחידה פונקציונלית. יחד הם מאפשרים ניידות מיטבית, אך יחד עם זאת הם יציבים מספיק בכדי לעמוד בכוחות הגדולים המופעלים עליהם על ידי משקל הגוף ומורכבות התנועות האנושיות.

מפרק הקרסול התחתון - אנטומיה

USG טמון למטה מפרק הקרסול העליון. שלושה מתוך טרסאל עצמות להשתתף עם משטחי המפרק שלהם בהיווצרותו. התחתון מפרק הקרסול מחולק לשני חללים משותפים על ידי שני חריצי עצם, מה שמכונה סינוס טרסי.

מאחור נמצא ה- Articulatio subtalaris (מפרק תת-טלרי). זה המקום שבו המפרק האחורי האחורי של הטאלוס והקלקנאוס מתבטאים. מלפנים נמצא Articulatio talocalcaneonavicularis, שם ה ראש של הטאלוס מתבטא לא רק עם משטח משותף אחד, אלא עם שלושה מבנים. יש לו קשר מבוטא ל

• הטאלוס יוצר את גוף המפרק העליון (הפרוקסימלי),
• ה calcaneus (עצם העקב) ו
• העריד (Os naviculare) התחתון (דיסטלי).
• Calcaneus, עבור
• Os naviculare ולמה שנקרא
• רצועת גביע (Ligamentum calcaneonaviculare plantar).

מנגנון ליגמנטרי

גם התחתון מפרק הקרסול מתחזק במבנה הבסיסי הגרמי שלו על ידי רצועות. עם זאת, לשתיים מרצועות אלו אין תפקוד רצועות אופייני במובן של עיכוב או ייצוב, אלא הן חלקים מגוף המפרק התחתון. הרצועה האצטאבולרית שוכנת בצד סוליית כף הרגל (פלנטרית) ומשרתת את המטרה לשלב את calcaneus ו- os naviculare, משטחי המפרק העיקריים של החלק הקדמי של ה- USG.

בנוסף, הרצועה האצטאבולרית נחשבת חשובה בעיצוב קשת כף הרגל. חלק מרצועת המזלג (Ligamentum bifurcatium) משמש גם לחיבור בין ה calcaneus לבין עצם navicular. הקשר האיתן הזה בין ה calcaneus לעצם navicular חשוב מכיוון שאין להם קשר גרמי זה לזה.

בנוסף לרצועות אלה, ישנן גם רצועות ב- USG המשמשות לעיכוב תנועות לא רצויות. חלק מהרצועות של מפרק הקרסול העליון יש להם השפעה נוספת על התחתונה. לפיכך, שני חלקים של Ligamentum deltoideum, הרצועה הפנימית של ה- OSG, מעורבים.

הם שומרים כִּפּוּןכלומר הרמת קצה כף הרגל לרוחב, בגבולות. הרצועה הקלקנאופיבולרית, השייכת לרצועה החיצונית של ה- OSG, מגבילה את התנועה ההפוכה, גִבּוּןכלומר הרמת הקצה הפנימי של כף הרגל. בנוסף לרצועות אלה, ה- OSG מאובטח גם ברצועות משלו.

ה Ligamentum talocalcaneum interosseum שוכן בחריץ הגרמי המחלק את ה- USG לשני חללים משותפים. הוא מחבר את ה calcaneus עם הטאלוס ומעכב את שניהם כִּפּוּן ו גִבּוּן של כף הרגל. ה- Ligemantum talocalcaneum laterale משמש לעכב גִבּוּן.

• Pars tibiocalcanea ו
• Pars tibionavicularis

ה- USG הוא - אנלוגי ל- OSG - מפרק ציר. עם זאת, הציר שלו שונה, ולכן הוא תומך בתנועות אחרות. לפיכך, השילוב של שניהם המפרקים מאפשר טווח תנועה גדול.

שתי תנועות מתקיימות ב- USG. אפשרי סבב של כ -10 מעלות והיפוך של כ -20 מעלות. באופן קפדני, אי אפשר להשוות את שתי התנועות הללו כִּפּוּן או שכיבה, מכיוון שמדובר בתנועות שאינן מבוצעות ב- USG בלבד, אלא הן תוצאה של שילוב של היקף התנועה של USG וה- USG. המפרקים בין טרסאל עצמות. סיבה קלינית: ה- USG נוטה פחות לסבול מפציעות מאשר ה- OSG.

• האבריציה (הרמת קצה כף הרגל לרוחב) ו
• היפוך (הרמת קצה כף הרגל הפנימי).