סיבות
מה שמכונה אוטוליטים (אבני ראשונים העשויות סידן מניחים שהם הגורמים למיקום שפיר סְחַרחוֹרֶת, המתרחש בהתקפות. הם מתנתקים מהחושי אפיתל של איבר שיווי משקל (בדרך כלל החדר) האוזן הפנימית, החלק והחדר לאחת מקשתות האוזן הפנימית (canalolithiasis). מדוע בסופו של דבר ניתוק כזה מתרחש עדיין לא מובן לגמרי.
ככלל, אוטוליטים משמשים לתפיסת תאוצות ואת כיוון כוח הכבידה הפועל באמצעות משקלם ואינרציית המסה שלהם. במהלך שונות ראש תנועות האוטוליטים המשוחררות הללו, הנמצאות בקשתות, נעות קדימה ואחורה, כך שמגרים קולטני קשתות ספציפיים ונשלחים דחפים עצביים המדווחים על מוֹחַ שאיברי חישה אחרים לא נרשמים. פיסות מידע שונות אלה (אי התאמה וסטיבולרית), שלעתים קרובות יכולות להיות הפוכות לחלוטין, מובילות בסופו של דבר לתסמינים האופייניים של סְחַרחוֹרֶת.
באופן עקרוני, האותוליטים המנותקים יכולים להיות ממוקמים בכל שלוש הקשתות, אך לרוב הם מגיעים לאחוריים, אנכיים (70-80%). עם זאת, עדיין מבדילים האם אוטוליטים שלמים או זקנים, אוטוליטים ניווניים. שהתנתקו: העובדה שסחרחורת האחסון שכיחה יותר בגיל מבוגר (> 50%) מרמזת על כך שהאוטוליטים מעורבים בתדירות גבוהה יותר, אשר מתנתקים ונחלשים במהלך תהליך ההזדקנות. באותו אופן, לעומת זאת, ניתן לנתק אוטוליטים שבעצם עדיין שלמים לחלוטין, אשר בתורם יכולים להשפיע על כל קבוצת גיל. גורמים המגבירים את הסיכון לכך הם, למשל, קודמים טראומה craniocerebral (20%), דלקת או הפרעות תפקודיות של האוזן הפנימית (15%, למשל דלקת עצבים וסטיבולרית), פעולות קודמות באוזן הפנימית, קיימת מִיגרֶנָה או ידוע כבר מחלת מנייר.
תרפים
שפיר סחרחורת מיקום, המתרחשת בהתקפות, היא מחלה שכיחה אך לא מזיקה, אך נתפסת בעיני הנפגעים כלא נעימה ומאיימת מאוד. עקב איחור באבחון ואיבוד הזמן עד לתחילת הטיפול מתפתחת חרדה מיותרת שעלולה להוביל להחמרה נוספת בתסמינים.
