השחתה של איברי המין הנשים היא טקס אכזרי, שבדרך כלל נהוג לעשות זאת כיום, במיוחד באפריקה, אך גם במזרח התיכון ובאסיה. ברחבי העולם נפגעים 100-150 מיליון נערות ונשים, עם כ -2 מיליון יותר בכל שנה, או יותר מ -5,000 ליום. ככל שיותר נשים מתרבויות כאלה נודדות לעולם המערבי, שיטות אלו הולכות ועולות לעין הציבור כאן. ההערכה היא שכיום יש בגרמניה כ- 25,000 נשים מושפעות ו- 6,000 נערות בסיכון. על מנת להגן עליהם מפני גורל כזה בעתיד, חשוב ביותר לחנך נשים ונערות שנפגעו, את הציבור ובעיקר קבוצות מקצועיות מסוימות כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, רופאים, מיילדות, אחיות ועורכי דין בצורה אובייקטיבית ככל האפשר. רק אם הם מודעים לנושא והם מאומנים מספיק בנושא זה ניתן יהיה לספק לנשים מושפעות ונמצאות בסכנת הכחדה טיפול חברתי ורפואי הולם. זה כולל לא רק ידע על הפרקטיקות השונות והשלכותיהן, אלא גם ידע על הרקע החברתי-תרבותי והמיוחד. זהו נושא מורכב שניתן לנהל רק עם הרבה מחויבות, תשומת לב ואמפתיה כמו גם סובלנות.
טקסים אכזריים
מילה נשית נתפסת כמעבר מ ילדות לבגרות ברבות מהתרבויות העוסקות בכך. הגיל הממוצע של בנות הוא 4 עד 8 שנים. ההליכים מבוצעים ללא הרדמה בדרך כלל על ידי מוהלים מיוחדים או מיילדות מסורתיות המשתמשות במכשירים כמו סכינים, סכין גילוח וזכוכית שבורה בתנאים סניטריים נוראיים בדרך כלל. המקורות הזמניים והמקומיים של הטקס אינם ידועים במדויק. תורות דתיות מסורתיות קושרות ברית מילה לאידיאלים של יופי, ניקיון ומוסר, בנוסף לשיקולים סוציו-פוליטיים. ברית מילה אמורה לרסן את הדחף המיני של נשים במטרה למנוע בגידות לפני הנישואין ובמהלכם. בסופו של דבר, זה מגדיר את המעמד החברתי ואת התפקיד של נשים: בשליטת הגבר ושווה משהו רק אם היא עוברת את טקסי וורשננן.
- סוננה: עורלת הדגדגן מוסרת; צורה נדירה ביותר.
- כריתת דגדגן: הדגדגן ו השפתיים minora מוסרים באופן חלקי או מלא. לִפְעָמִים עור ורקמה מהנרתיק תיגרד גם היא (הקדמה).
- אינפיבולציה ("מילה פרעונית"): הדגדגן מוסר לחלוטין, ה השפתיים מינורה באופן מלא או חלקי. ה השפתיים מג'ורה מגורדים ואז תופרים או מהדקים יחד עם קוצים. למתן שתן ו וסת, זה משאיר רק חור קטן, לרוב לא גדול מגרגר אורז.
- גרסאות הנוהגות השונות.
ההשלכות הפיזיות והפסיכולוגיות על הבנות הן חמורות. לא מעטים מתים מיד לאחר ההליך מדמם, זיהום ו הלם. בטווח הארוך יותר, גם התמותה מוגברת. אי נוחות קשה במהלך וסת והטלת שתן, קבועה כְּאֵב, וחוזר על עצמו דלקת הן השלכות נפוצות, לרוב לכל החיים. אי פוריות הוא גם לא נדיר; נשים בדרך כלל חוות כְּאֵב במהלך יחסי מין וסובלים מאורגזמה מופחתת או נעדרת. בעיה נוספת היא לידה - עבור נשים הרות רבות וילדיהן הלידה מסתיימת אנושות. במהלך ההזרקה, לרוב יש לחתוך את הרקמה שוב מכיוון שהיציאה קטנה מדי עבור הילד ראש אולם לאחר הלידה איבר המין נסגר שוב! הנשים גם סובלות פסיכולוגית - לרוב בשקט בגלל הטאבו החזק של הנושא. אז זה יכול לבוא לישון, לאכול ו ריכוז הפרעות וכן דכאון עד להתאבדות.
תנועות נגד
בארצות המוצא, אך גם יותר ויותר באירופה, בקנדה ובארה"ב, המאבק נגד הטקס מתבצע בעיקר על ידי עבודה חינוכית של נשים או מהגרים ילידים. במקומות רבים אלה הקימו קבוצות ומנסים לשכנע אנשים להחליף את המסורת בתבונה. לעתים קרובות הם נתמכים בכסף, במכוניות ובמשאבים אחרים על ידי קבוצות זכויות אדם בינלאומיות כגון Ter des Femmes, UNICEF, UNO, Amnesty International ו- INTACT. במדינות מתועשות מערביות, FGM נחשב להפרת זכויות אדם ומועמד לדין כתקיפה חמורה. זה גם אסור בגרמניה - אפילו הניסיון נחשב לפשע. עם זאת, עד להשגת המטרה הסופית של יוניצף ואונפ"א - מיגור שיטות אלה בתוך שלושה דורות - עדיין יש לעשות מאמצים רבים בעולם ולהפוך לעבודה חינוכית בלתי נלאית.
