אִבחוּן
חשוב שהרופא יידע אילו תסמינים קיימים ומתי הם הופיעו לראשונה. האם אתה מרגיש עקצוץ או קהות, האם אתה מוגבל בתנועות שלך או שאתה פחות רגיש למגע בעור? האם הכאב הופיע לראשונה במצב מיוחד?
האם זה הופיע פתאום או בזחילה? איפה בדיוק הטעם כְּאֵב ממוקם או שהוא מקרין לאזור? לצורך אבחון נוסף, ניתן לבצע בדיקות תנועה שונות, שכן הן מסוימות עצבים בעלי שרירים מובילים המעצבנים אותם.
באופן זה, ניתן לגלות איזה עצב צפוי להיות מושפע. הנזק האפשרי ל עצבים ניתן לבדוק גם על ידי הערכת מצב הרפלקס, שכולל הקשה על בסיס השרירים בפטיש רפלקס. ניתן להשתמש בטכניקות הדמיה כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או טיפול בתהודה מגנטית (MRI) כדי לדמיין את לכידת דרכי העצב לאורך תעלת עמוד השדרה.
אפשרות אבחונית נוספת היא מדידת מהירות הולכת העצבים. בתהליך זה מחוברות לעור אלקטרודות, שמצד אחד יכולות למדוד את דחף העצב ומצד שני יכולות לגרות את סיבי השריר וכך גם את סיבי העצבים הנלווים בעוצמת זרם מסוימת (לא מזיקה). ניתן לחשב את מהירות ההולכה העצבית מתוך הערכים שנקבעו ולהעריך האם יש נזק עצבי בשטח המדוד.
מֶשֶׁך
משך הזמן של כְּאֵב משתנה בהתאם למיקום, הגורם, מידת הדלקת ו מצב של האדם. בדרך כלל כדאי להתחיל מוקדם עם כְּאֵב-טיפול בהקלה על מנת להקל על המתח הפסיכולוגי שהכאב מביא איתו. לדוגמא, במקרה של אינטר-עלות עצבים הנגרמת על ידי ברונכיט, ניתן לצפות שהכאב ישתפר ברגע שדלקת הברונכיטיס שככה. אם זה א עצבים עקב הרפס נגיף זוסטר, הכאב יכול להופיע שוב ושוב באזור השלפוחית גם לאחר מכן שַׁלבֶּקֶת חוֹגֶרֶת נרפא. באופן כללי, ניתן לומר כי הכאב אמור לרדת ברגע שנמצא והטיפול בסיבה.
