אבחון באמצעות אלקטרונוגרפיה
על מנת לאשר את האבחנה החשודה "תסמונת התעלה הקרפלית", ניתן לחבר גם מכשיר אבחון. במיוחד אלקטרונוגרפיה מאוד אינפורמטיבית כאן, ולכן נחשבת לשיטת האבחון הנבחרת. ה עצב חציוני בצד המושפע מגורה עם גירוי חשמלי ב שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד ונמדד הזמן עד לקבלת תגובה שרירית משרירי כדור האגודל המסופקים על ידי עצב זה. זה מאפשר לקבוע את מהירות הולכת העצבים.
בעזרת אלקטרונוגרפיה ניתן לקבוע גם את המיקום וגם את מידת הפגיעה בעצב. אם תסמונת התעלה הקרפלית קיים, תקופה זו מוגברת. כדי להבטיח שהבדיקה מספקת ערכים דומים, מדידות נלקחות תמיד בשתי הזרועות.
בנוסף, מהירות ההולכה של ה- עצב אולנרי (עצב המרפק) נקבע גם על מנת שיהיה לו ערך ייחוס אינדיבידואלי. באופן זה, ניתן למנוע גורמים אפשריים למדידות שגויות, כמו ידיים קרות מדי. בנוסף לעיכוב תגובת השריר, החלקים הרגישים של עצב חציוני עשוי גם להראות מהירות הולכה עצבית מופחתת. כדי לבדוק זאת, הערכים הנמדדים של החציון והאולנרית עצבים מושווים גם הם.
אבחון באמצעות אלקטרומיוגרפיה
אלקטרומגיאוגרפיה (EMG), מדידת המוליכות השרירית של היד המושפעת, חושפת, בין היתר, פעילות ספונטנית פתולוגית של השרירים המסופקים על ידי המכווץ עצב חציוני. שיטת בחינה זו יכולה לקבוע בנוסף האם נזק עצבי הוא זמני או קבוע. כמו באלקטרואורוגרפיה, המדידה מתבצעת תמיד בהשוואה זו לצד זו.
אבחון באמצעות אולטרסאונד
היצרות העצב החציוני במנהרת הקרפלית מובילה לעיתים קרובות לנפיחות מקומית של העצב. ניתן לזהות זאת ב- אולטרסאונד בדיקה על ידי מדידה והשוואה של חתך העצבים במקומות שונים. בנוסף, התחבטויות של שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד ניתן לאתר גידולי כמוסה או רקמות רכות, מה שעלול גם להוביל להידוק במנהרת הקרפלית. אם ניתן לאתר כיווץ ברור בצורה זו, ניתן גם להשמיט את קביעת מהירות ההולכה העצבית (ראה לעיל).
כל המאמרים בסדרה זו:
