שמות נוספים
זרוע אמצעית רפואית: עצב חציוני
הַגדָרָה
העצב החציוני הוא עצב זרוע חשוב. זה לוקח את שמו מכך שביחס לשתי הזרועות העיקריות האחרות עצבים, העצבים האולנריים והרדיאליים, הוא עובר בעיקר באמצע הזרוע בדרך מבית השחי אל שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד. הוא מורכב מסיבים המעבירים מידע רגיש מהעור ו המפרקים אל ה חוט השדרה ו מוֹחַ (הפרעות רגישות) ושל סיבים מוטוריים השולחים דחפים מהמוח לשרירי הזרוע (השפעות מוטוריות).
העצב החציוני הוא אחד מני רבים עצבים המרכיבים את מקלעת הברכיאל, מקלעת הברכיאל. עמוד השדרה עצבים ממדולה צוואר הרחם של חוט השדרה (C5-C8) מתחברים יחד מיד לאחר היציאה מחוט השדרה ויוצרים צרור עצבי זה, הנקרא מקלעת הברכיאל. כל העצבים המספקים את הזרוע יוצאים מצרור העצבים הזה.
העצבים של מקלעת הברכיאל נקראים:
- ענפים קצרים: N. subscapularis, N. thoracodorsalis, Nn. pectoralis medialis and lateralis, N. cutaneus antebrachii medialis, Nn. intercostobrachiales
- ענפים ארוכים: נ. musculocutanes, N. axillaris, N. radialis, N. medianus, N. ulnaris
עצב מכיל סיבים המעבירים דחפים רגישים מהעור ו המפרקים חזרה ל מוֹחַ (הפרעות) ובאותו הזמן סיבים שדרכם נשלחים דחפים מהמוח לשרירים (אפקטים).
בדרכו מבית השחי לאצבעות, העצב החציוני מוגן על ידי השרירים. העצב החציוני עובר מבית השחי לכף היד, שם הוא מתחלק לענפים בודדים לאצבעות. ה שורש עצב במקלעת בבית השחי נקרא "מזלג מדיאנוס".
On הזרוע העליונה, העצב מעל הברכיאל עורק (A. brachialis) בבור של שריר המכופף ההומלרי (Sulcus bicipitalis medialis) נע לאמצע המרפק. משם הוא עובר בין שני הראשים של א אַמָה שריר (M. pronator teres) ל אַמָה. שם, שוב מוגן על ידי קבוצות שרירים, הוא נע בין שרירי הכופף השטחיים והעמוקים של אַמָה אל ה שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד.
כדי להגיע לכף היד, העצב עם גידים של האצבעות עובר דרך המנהרה הקרפלית (Retinaculum musculorum flexorum). ברגע שהוא מגיע לכף היד, הוא מתחלק לסיבים המספקים את השרירים והענפים הרגישים. העצב החציוני אחראי על השליטה בשרירי הזרוע והאצבעות.
במיוחד להתכופפות מפרק המרפק ו שׁוֹרֶשׁ כַּף יָד. הוא אחראי גם לכיפוף האצבעות ולסיבוב פנימה (כִּפּוּן) של הזרוע. השרירים החשובים ביותר המסופקים הם: שרירים אחרים המסופקים על ידי N. medianus:
- שריר היפוך (M. pronator teres): כיפוף במפרק המרפק, סיבוב פנימה של האמה;
- שטחי אצבע מכופפים (M. flexor digitorum superficialis): כיפוף פרק כף היד ובסיס האצבעות ומפרקי האמצע, כיפוף במפרק המרפק;
- עָמוֹק אצבע כיפוף (M. flexor digitorum profundus): כיפוף פרק כף היד ומפרקי הבסיס, האמצע והקצה של האצבעות השנייה וה -2 (האצבעות הרביעית והחמישית נשלטות על ידי עצב האולנריה);
- כופף אגודל ארוך (M. flexor pollicis longus): כיפוף בבסיס ובמפרק הקצה של האגודל.
- מפרק כף היד (M. flexor carpi radialis),
- שריר כף היד הארוך (M. palmaris longus)
- טוויסט פנימי מרובע (M. pronator quadratus).
תחושת כף האצבע, אינדקס אצבע, האצבע האמצעית וחצי האצבע מועברת דרך העצב החציוני.
בנוסף, תחושת גב האצבעות באזור פלנגות הקצה של האצבע המורה, האצבע האמצעית וחצי הפלנגה של קצה האצבע. העצב החציוני יכול להיפגע בנקודות שונות במהלך שלו. הידוע ביותר הוא "תסמונת התעלה הקרפלית
כאן העצב מכווץ כשהוא עובר דרך המנהרה הקרפלית בפרק כף היד (Retinaculum musculorum flexorum). התוצאה היא תחושת עקצוץ ו כְּאֵב באזור אזור האספקה הרגיש בכף היד. תסמונת Pronator teres נגרמת מפגיעה בלחץ בעצב בין שני ראשי השריר המתפתל פנימה (שריר pronator teres).
התוצאה היא "יד קללה" האופיינית לעצב המדיאני: כאשר מנסים לכווץ אגרוף, לא ניתן לכופף את האגודל, האצבע המורה והאצבע האמצעית, ואילו את הטבעת ואת האצבע הקטנה ניתן לכופף. הוא "סימן בקבוק" חיובי: אי אפשר לסגור בקבוק צוואר בחוזקה עם היד. אם בנוסף לעצב החציוני נפגעים גם עצבים אחרים, זה שלם מקלעת הברכיאל שיתוק יכול להתרחש גם.
