האם אנדוקרדיטיס מדבק? | דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב

האם אנדוקרדיטיס מדבק?

דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב בדרך כלל אינו מדבק. זה מופעל רק על ידי כמויות קטנות של בקטריה, שנמצאים בשפע ב חלל פה או גוף ויכול להיכנס לזרם הדם רק באמצעות פציעות קלות. המיקוד המדבק הוא אז רק ב לֵב, שם מורסות קטנות, אנקפסות של בקטריה יכול להיווצר.

התפתחות מחלה וגורם

תנאי מוקדם לדלקת המובילה לפגיעה מבנית ב לֵב שסתומים הם זרימה מוגברת של פתוגנים ל דם (זה נקרא גם בקטרמיה). נקודות התחלה נפוצות ("מוקדים") דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב) באדם בריא, עומס החיידקים המוגבר מוביל להפעלה של המערכת החיסונית: לבן דם תאים מייצרים את הגוף שלו חלבונים (מה שנקרא נוגדנים) כדי לסמן את הפתוגנים כפולשים זרים, כדי לחסל אותם על ידי תאי נבלות (המייצגים תת-קבוצה אחרת של לבן דם תאים ומכונים גם מקרופאגים). במקרה של נזק קודם (ראה לעיל), הרס שסתום מהיר מתרחש, תלוי באגרסיביות של הפתוגן ושל המערכת החיסונית של האדם הפגוע (חריפה מוגדרת כתהליך מחלה תוך 40 יום).

מה שמכונה subacute דַלֶקֶת פְּנִים הַלֵב ממשיך בהתרגשות; הסימפטומים (ראה להלן) הרבה פחות בולטים כאן מאשר בצורה החריפה. הסיבה היא שפתוגנים אחרים פחות אגרסיביים שכיחים יותר. צורה אחרת של דלקת בדופן הפנימית של לֵב, שהפך נדיר כיום עקב מניעה עם אַנְטִיבִּיוֹטִיקָה, היא תגובה של רגישות יתר שלנו המערכת החיסונית. בניגוד לצורה הנגרמת בעיקר על ידי פתוגנים (ולכן מכונה גם "אנדוקרדיטיס זיהומיות"), הדלקת מתרחשת בתוך המסתם.

האחראי לכך הוא דלקת קודמת הנגרמת על ידי מה שמכונה בטא-המוליטי סטרפטוקוקים, שבמהלכו חומרי ההגנה של הגוף עצמו מגיבים לא רק כרצונם עם רכיבי דופן של הפתוגנים, אלא גם עם רכיבים דומים למראה של מולקולות חלבון של הלב או המפרקים. אמנם המונח "ראומטי חום"מתאר את תגובת הגוף כולו, המרכיב החלקי המשפיע באופן ספציפי על הלב נקרא באנלוגיה" endocarditis rheumatica ". צורות מיוחדות נדירות יותר של endocarditis rheumatica מתרחשות: חשד להדק אלרגי ב- "Endocarditis parietalis fibroplastica Löffler", מה שמוביל לאי ספיקת לב-אי ספיקת לב בגלל היווצרות יתר של רקמת חיבור.

  • דלקות עור מוגלתיות (מה שמכונה שחין = פצעונים גדולים)
  • זיהומים באזור האוזן, האף והגרון (כגון: דלקת שקדים מוגלתית, רפואית: דלקת שקדים בדלקת הסינוסים הפאראנאסל = סינוסיטיס, רפואית: סינוסיטיס
  • דלקת שקדים מוגלתית, רפואית: דלקת שקדים
  • דלקת בסינוסים פרנאסליים = דלקת בסינוסי האף, רפואית: סינוסיטיס
  • דלקת ריאות (דלקת ריאות)
  • זיהומים דנטליים
  • בקטרמיה
  • דלקת שקדים מוגלתית, רפואית: דלקת שקדים
  • דלקת בסינוסים פרנאסליים = דלקת בסינוסי האף, רפואית: סינוסיטיס
  • סרטן ("אנדוקרדיטיס מרנטיקה")
  • מחלת אוטואימונית זאבת אדמנת ("אנדוקרדיטיס טרומבוטיקה ליבמן-סאקס")

ככלל, שונים בקטריה הם הגורמים הסיבתיים לאנדוקרדיטיס זיהומיות. הנפוצים ביותר הם סטפילוקוקים, במיוחד החיידק Staphylococcus aureus. זה אחראי לכ 45-65% מאנדוקרדיטיס.

הפתוגן השני בשכיחותו של אנדוקרדיטיס שייך ל סטרפטוקוקים ונקרא סטרפטוקוקוס וירידנס. זה גורם לכ- 30% מאנדוקרדיטיס. פתוגנים אחרים העומדים בסימן שאלה אך מתרחשים בתדירות נמוכה יותר מאלה שכבר הוזכרו הם למשל Staphylococcus epidermidis, Enterococci, אחר סטרפטוקוקים ופטריות (Aspergillus fumigatus). האחרונים ממלאים תפקיד מעל הכל בחולים עם פגיעה חיסונית, למשל בחולים עם HIV, לאחר השתלות איברים או כימותרפיה.