תפיסה היא תוצאה של תפיסה ללא הפרשנות. כל אדם תופס גירויים מהמציאות בצורה מסוננת, ויוצר תפיסות סובייקטיביות של המציאות האובייקטיבית. בהפרעות כמו פרנויה, אנורקסיה, או דכאון, יש עיוות של תפיסה עקב המסננים האישיים.
מה זה תפיסה?
תפיסה היא תוצאה של תפיסה ללא הפרשנות. כל אדם תופס את הגירויים מהמציאות המסוננת וכך יוצר תפיסות סובייקטיביות של המציאות האובייקטיבית. האדם תופס את המציאות בחושיו. יש לו מערכות תפיסה שונות למטרה זו: חוש הראייה, חוש השמיעה, חוש העומק, חוש הראייה מפתחותתחושת ריח, חוש שיווי המשקל וחוש המישוש. חלק מהחושים האלה הם חושים interoceptive, אשר מקבלים בעיקר גירויים מתוך הגוף. עם זאת, תפקידה העיקרי של מערכות החישה הוא חיצוני. לפיכך, החושים נותנים לאדם תמונה של מצבים והסביבה שבה הוא נע כראוי בזכות התפיסה. אינספור גירויים זורמים כל הזמן אל האדם. לא כל הגירויים הללו מגיעים לתודעתו. מערכות התפיסה האישיות מסננות גירויים נכנסים לפי רלוונטיות. התוצאה של תפיסה נקראת תפיסה לפי הרפואה ומתאימה לתוצר הגירוי המסונן שחוצה את הסף לתודעה. תמיד יש הבדלים בין תפיסה למצב בפועל מבחינת תפיסה לא מסוננת. לפיכך, מה שמגיע לתודעה האנושית כתפיסה לעולם אינו מציאות אובייקטיבית. תפיסות שונות מגירויים דיסטליים, המתאימים לאובייקט תפיסה פיזיקלי-כימי. גירוי מקומי נבדל גם מתפיסות, התואם לדימוי של האובייקט או חלקיו בקולטנים.
פונקציה ומשימה
תפיסה תואמת את התפיסה החושית של אובייקט או סובייקט. התפיסה אינה כוללת חשש מודע והזדהות מודעת באותה מידה. ההכרה והזיהוי נובעים רק מהתפיסה. לפיכך, התפיסה תואמת את הגירויים המגיעים ל מוֹחַ ועשוי להתאים, למשל, לנקודה שחורה על רקע לבן. רק לאחר תהליכי עיבוד תפיסתי, כגון שילוב וסיכום, מזהים ומזוהים את התפיסה כדוגמת קָפֶה כתם על חולצה. התפיסה כוללת, בנוסף לתפיסה הסובייקטיבית גרידא, גם תהליכים נוירופיזיולוגיים של תפיסה חושית העומדים בבסיס תפיסה זו. בהקשר זה, תפיסה תפיסתית עשויה לכלול, למשל, הגעת גירויים לתאי החישה של המנגנון התפיסתי, המרת גירויים אלה לעירור ביו-אלקטרוני ונדידת הגירויים למרכז מערכת העצבים. תפיסות הן תוצאה של תהליכי סינון שביצע המנגנון התפיסתי כהגנה מפני עומס יתר על הגירוי. שום בן אנוש לא תופס בצורה זו מציאות אובייקטיבית. כל תוצאה של תהליך תפיסתי היא סובייקטיבית והיא נקבעת על ידי פילטרים כמו חוויה אישית של הפרט, עולמו הרגשי, הקשר מצבי וחיברות. תפיסות תמיד רלוונטיות למצב, כלומר יש להן חשיבות הקשר. כמו כן, פילטרים תפיסתיים אנושיים מעוצבים על ידי עמדות, ערכים, תחומי עניין וחוויות של הפרט. לדוגמא, התפיסה של סיטואציה מסוימת מכילה רשמים המאששים דעה מוקדמת ולא רשמים הסותרים את הדעה הקדומה או ציפייה למצב. אינטרסים אישיים, בינתיים, מכוונים את תשומת ליבם של אנשים ומשפיעים על תפיסותיהם עד כדי כך. אדם שזה עתה נולד לו ילד רואה יותר ילדים ברחוב מאשר לפני שנולד שלו. קשר זה מראה עד כמה החוויות של האדם מעורבות בתהליכי הסינון של התפיסה ובכך מעצבות את תפיסות הפרט. תפיסות הן תמיד מנוסות באופן ספציפי, מנוסות באופן סובייקטיבי ונתפסות באופן מודע מתהליך סינון של גירויים תפיסתיים נכנסים. לפיכך, שני פרטים בהכרח יוצאים ממצב אחד ואותו עם תפיסות שונות.
מחלה ואי נוחות
תפיסות הן תמיד עיוותים סובייקטיביים של המציאות. תלוי מה שהאדם חווה בעבר, תפיסותיו יכולות גם לקבל פרופורציות אבסורדיות ולהיות מוכרות באופן מודע כעיוותים מבחוץ. זה המקרה, למשל, עם הפרעות בדימוי העצמי כגון אנורקסיה, שבו הסובלים תופסים את עצמם כ עודף משקל למרות שמבחינה אובייקטיבית הם כבר סובלים מתת-תזונה משמעותית. אנשים עם פרנויה סובלים גם מתפיסה מעוותת באופן חריג. הפרעה זו מתאימה להפרעה נפשית עם אשליות, כמו פחדים מרדיפות או אשליות רדיפות. חולי פרנויה סובלים מתפיסה מעוותת של סביבתם, הנחשבת לעוינת ובמקרים קיצוניים אף לזדונית. התוצאה של פרנויה היא גישה חוששת עד חשדנית בתוקפנות. חולים מאמינים לעיתים קרובות בקנוניה נגד האדם שלהם. תגובות פרנואידיות יכולות להיות נוירוטיות באופיין, אך יכולות להתפשט גם לצורות פסיכוטיות קשות. אישיות פרנואידית נוירוטית רגישה מדי לדחייה. הם פוגעים מאוד ומתייחסים לסביבתם בחשדנות רבה. אנשים עם דכאון סובלים גם מעיוות תפיסה עם השפעות שליליות ביותר. לעתים קרובות הם מניחים כי איש אינו יכול למצוא חן בעיניהם או שהם כישלונות. אמונות אלה באות לידי ביטוי במסננים התפיסתיים שלהם וגורמות להן ליצור תפיסות רבות יותר המאשרות את אמונותיהם. דפוסי חשיבה שליליים מאוד מכונים על ידי אנשי מקצוע בתחום הרפואה כבלתי מתפקדים ו עוֹפֶרֶת לעיוותים שליליים של המציאות כמעט בכל מקרה.
