התקף איסכמי חולף: תסמינים, גורמים, טיפול

In התקף איסכמי חולף (TIA) - נקרא בשפה המעטה מיני-שבץ - (מילים נרדפות: Amaurosis fugax; פרק יליד; TIA; התקף איסכמי חולף (TIA); התקף איסכמי חולף (TIA); קלודיקה מוחית לסירוגין; איסכמיה לסירוגין במוח; התקף איסכמי מוחי; איסכמיה חולפת מוחית; ICD-10 G45.-: איסכמיה חולפת מוחית ותסמונות קשורות) היא הפרעה פתאומית של דם לזרום אל מוֹחַ שמביא לתפקוד לקוי של נוירולוגיות שנפתר תוך 24 שעות, ובכך הוא ההבחנה היחידה מ- apoplexy (שבץ). זה מבהיר כי TIA הוא מצב חירום שיש לטפל בו במהירות האפשרית.

גורם לא שבץ וכך גם עבור TIA הן מחלות שונות שיש להן השפעה על דם אספקה ​​ל מוֹחַ. אחת הדרכים לסווג את הסיבות היא:

שכיחות שיא: המחלה מתרחשת בעיקר בגיל מבוגר (> 60 שנים).

השכיחות (תדירות המקרים החדשים) היא כ -5 מחלות ל -1,000 תושבים בשנה (בשוויץ). ככל הנראה מספר המקרים הלא מדווחים גבוה יותר.

מהלך ופרוגנוזה: בשלב החריף של TIA, לא ניתן להבחין בין TIA ל- apoplexy. ה תרפיה מבוסס על הנוהל ב- apoplexy. זהירות: TIA הוא לעתים קרובות מבשר של אפופלקסיה! הסיכון לאפופלקסיה בשבעת הימים הראשונים לאחר TIA היה 5.2% במחקר אחד עם רווח סמך של 95% בין 3.9% ל -6.5%. הסיכון הנמוך ביותר, 1%, נמצא במחקרים שבהם חולים עם TIA התקבלו ליחידת שבץ מוחי. הסיכון הגבוה ביותר נמצא במחקרים בהם TIA לא הוערכה וטופלה באופן מיידי. בקרב 15-26% TIA קודמת לאפופולקסיה כתסמין אזהרה. על סמך ידע זה, יש להתחיל מוקדם במניעה משנית יעילה. זה צריך להיעשות גם במקרה של TIA אם לא התרחשו סיבוכים ב 90 הימים הראשונים לאחר האירוע. על פי מחקר אחד, עבור הקולקטיב של אלו שלא סבלו מסיבוכים ב -90 הימים הראשונים לאחר האירוע, סיכון התמותה הוא כפול מזה של חולים עם סיבוכים מוקדמים. לנקודות הקצה העיקריות של מקרי מוות, אוטמים בשריר הלב (לֵב התקפות) ושבץ מוחי (שבץ מוחי) לאחר שנה, שלוש ואף לאחר 5 שנים, הסיכון היה גבוה פי שניים אם לא היו סיבוכים לאחר 90 הימים הראשונים לאחר האירוע.

התקף איסכמי חולף לעיתים קרובות מתרחש באופן חוזר (חוזר). שנה לאחר הופעת ה- TIA, התוצאה של אירועים קרדיווסקולריים קטלניים ולא קטלניים הייתה 6.2% והסיכון לאפופלקסיה (שבץ מוחי) היה 5.1%.

הערה: דימום תוך מוחי (ICB; דימום מוחי) היה נוכח ב 1.24% מהחולים עם חשד ל- TIA.