תסמינים / 3 שלבים של ניוון רפלקס סימפטי
מחלת סודק מחולק בדרך כלל לשלושה שלבים, אך מהלך הקליני של המחלה אינו מוגדר באופן ברור.
- שלב: דלקת חריפה בשלב הראשון, השלב הדלקתי, הסימפטומים של דלקת חריפה שולטים. אלה עשויים לכלול שריפה כְּאֵב וחימום יתר של העור.
יכולה להיות גם נפיחות בצקית, כלומר בצקת, תפקוד מוגבל של חלק הגוף או המפרק וצבעוניות כחלחלה או אדמדמה של העור. בנוסף, ויסות הטמפרטורה של חלק הגוף עלול להיפגע, כלומר הוא עלול להרגיש התחממות יתר או קריר זמנית.
- שלב: שלב דיסטרופי בשלב זה, כְּאֵב הוא לרוב רגרסיבי, העור מסופק בצורה גרועה דם, בניגוד לשלב הדלקתי, ולכן לבן וקר. שרירי האזור הפגוע מתפרקים והתקלות עצם יכולה להתחיל.
התחשלות התחלתית של המפרקים הוא גם אפשרי.
- שלב: שלב אטרופי השלב הדיסטרופי ואחריו השלב האטרופי, שהוא השלב האחרון בסיווג זה. בשלב זה, כְּאֵב בדרך כלל נעלם לחלוטין, אך חלק הגוף הפגוע בדרך כלל כמעט אינו שמיש. ההקשחה הנוספת של המפרקים והאטרופיה, קרי פירוק השרירים, תורמים לכך באופן משמעותי.
השרירים והרקמות הרכות המשיכו להתדרדר באופן משמעותי בשלב זה והתכווצויות שרירים מתרחשות, מה שמגביל עוד יותר את תפקוד חלק הגוף הפגוע. התקלות העצם ממשיכה להתקדם והעור נראה דק ומבריק מאוד.
> על מנת להיות מסוגל לעזור לחולה הסובל מ מחלת סודק, הפיזיותרפיסט בפיזיותרפיה / פיזיותרפיה משתמש בטכניקות לשיקום לאזן בין מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית. רקמת חיבור לְעַסוֹת הוכיח את ערכו בהקשר זה.
הרחבות הצומח עצבים ממוקמים ברקמת החיבור והתומכת, כלומר העור, תת עור והפאסיה. משמעות הדבר היא שיש עור מסוים ו רקמת חיבור אזורים שיכולים להצביע על תפקוד לקוי של איברים. הפיזיותרפיסט יכול לזהות אזורים אלה על ידי ממצאים חזותיים ומישושיים.
אפשר לדמיין את זה אצל מושפע רקמת חיבור באזור, הרקמה התת-עורית נדבקת לשריר השרירים מכיוון שהתפקוד המטבולי מוגבל שם. יתכן שלמטופל יש הפרעות תחושתיות באתרים אלה, כגון רגישות מוגברת לכאב, שינויים בטמפרטורה, שינויים באלסטיות והידרדרות ברקמות זלוף של האזור. תסמינים אלה יכולים להופיע כולם יחד ב מחלת סודק, אך לא בהכרח כולם חייבים להתרחש. יתכן שהמטופל לא מרגיש שום דבר מורגש באזור הפגוע ועדיין יכול להרגיש טוב יותר לאחר הטיפול על ידי הפיזיותרפיסט.
מאז הבדיקה הקלינית של תופעות אלה מדברים על הטיפול ההוליסטי הנוירו-ווגטטיבי על פי ד"ר טייריך-לובה. בטיפול זה הטיפול ברקמת החיבור משפיע על הצומח מערכת העצבים, הפעילות של מערכת העצבים הסימפתטית מצטמצם וכך יכול לעבוד יחד עם מערכת העצבים הפאראסימפתטית שוב. בנוסף להשפעות על מערכת העצבים, דם זרימת הדם משופרת באופן מקומי, מתח מוריד והידבקויות במחלת סודק מתרופפות.
מלבד השפעה על האוטונומי מערכת העצבים על ידי עיסוי רקמת החיבור, ראוי גם לשחרור מתחים שנגרמות על ידי הקלה על היציבה של המטופל במחלת סודק. כאשר המטופל מנסה להפיג את המתח על היד או כף הרגל המושפעת ומשתמש בו פחות לפעילות יומיומית, הצד הנגדי לרוב מתאמץ יתר על המידה ובעיות גב יכולות להופיע בגלל יציבה לא נכונה. על מנת למנוע זאת, פיזיותרפיה עבור בית ספר ליציבה הוא הכרחי למחלת סודק.
בנוסף לאימוני יציבה, הניידות של הסמוכים המפרקים יש לשמור גם על מנת למנוע אובדן תפקוד נוסף. לשם כך הפיזיותרפיסט יכול לבצע תרגילים עם המטופל ויחד עם המטופל לערוך תוכנית אימונים עצמית אותה יש לבצע באופן קבוע בבית. בנוסף לשמירה טהורה על התנועה של המפרקים הסמוכים, מומלץ לקחת חלק בפעילות גופנית, מכיוון שמתונה סבולת לספורט בתורו יכולה להיות השפעה על מערכת העצבים האוטונומית ובנוסף ל עיסוי רקמות חיבור, לתרום ל לאזן של מערכת העצבים הסימפתטית והפאראסימפתטית.
