שחיקה

תסמינים

שחיקה היא מצב של תשישות חיונית, פסיכולוגית, קוגניטיבית ופיזית. התסמונת מתבטאת ב:

  • תשישות (סימפטום מוביל).
  • ניכור מעבודה, מחויבות מופחתת, גישה צינית, חוסר שביעות רצון, חוסר יעילות.
  • בעיות רגשיות: דכאון, עצבנות, תוקפנות.
  • מוטיבציה נמוכה
  • תלונות פסיכוסומטיות: עייף, כאבי ראש, בעיות עיכול, הפרעות שינה, בחילה.
  • ייאוש, חוסר אונים, ירידה בביצועים.
  • חיי רגש שטוחים, הגבלה חברתית, ייאוש.
  • בעיות קוגניטיביות

שחיקה ו דכאון אינם זהים וחולה שחיקה לא חייב בהכרח להיות בדיכאון. אולם, ה מצב יכול להפוך ל דכאון או להיות מלווה באחד. לחולי שחיקה יש סיכון מוגבר למחלות משניות כמו א לֵב לִתְקוֹף, סוכרת mellitus או מחלת נפש.

סיבות

תסמונת שחיקה נחשב בעיקר כתוצאה מגופני או גופני כרוני לחץ (אי אמון). אלו שנמצאים בסיכון הגדול ביותר הם אנשים תובעניים מדי בעבודה, פרפקציוניסטים, חרוצים ושאפתניים. הסיבה נעוצה ביחסי גומלין בין האישיות וסביבת העבודה.

אִבחוּן

האבחנה נעשית בטיפול רפואי. קושי הוא העובדה שאין הגדרה ברורה ואין קריטריונים מוגדרים למחלה. מה שמכונה "מלאי השחיקה במשלח" משמש לרוב כקטלוג של תסמינים לאבחון.

טיפול לא פרמקולוגי

הטיפול בשחיקה הוא רב-מודאלי ובין-תחומי עם טיפול מקצועי. האמצעים הטיפוליים כוללים:

  • התאוששות בחיי היומיום, חופשות לבדן אינן מספיקות! זה כולל, למשל, ספורט, קשרים חברתיים, הַרפָּיָה תרגילים.
  • עגלונות
  • פסיכותרפיה
  • חופש מהעבודה (פסק זמן)
  • ניתוח גורמי לחץ ובעיות, יישום שינויים.
  • כניסה מחודשת לעבודה

טיפול תרופתי

לטיפול תרופתי, תרופות נוגדות דיכאון משמשים בעיקר. פסיכוטרופי אחר תרופות כמו נוירולפטיקה, תרופות הרגעה, וניתן לציין מהפנטים. מחלות נלוות (תחלואה נלווית) מטופלות באופן פרטני, למשל עם נוגדי לחץ דם ל יתר לחץ דם או משככי כאבים עבור כְּאֵב.