ברברי נפוץ: יישומים, טיפולים, יתרונות בריאותיים

Common ברברי הוא נציג של הסוג ברברי. הוא משמש למטרות טיפוליות שונות.

הופעה וטיפוח של ברברי מצוי.

ברביריס שייך לשיחים הקוצניים ויכול להגיע לגובה צמיחה של עד שלושה מטרים. מְשׁוּתָף ברברי (Berberis vulgaris) מכונה גם קוץ חמוץ. שמות אחרים של הצמח הם ברברי אמיתי, שלוש קוצים או חומץ ברי. הוא שייך למשפחת הברברי (Berberidaceae). השם ברברי הוא ככל הנראה בזכות הרומאים. הם יצרו קשר בין הצמח לבין הברברים הצפון אפריקאים, שהשתמשו בפירות החמצמצים למטרות קולינריות. ברברי שייך לשיחים הקוצניים ויכול להגיע לגובה צמיחה של עד שלושה מטרים. בעוד הפרחים הצהובים הקטנים יוצרים אשכולות תלויים, העלים מסודרים בשושנות. תקופת הפריחה של החמוץ מתרחשת בחודשים מאי ויוני. באוגוסט ובספטמבר, ברברי מייצר פירות יער אכילים אדומים ובשרניים. ניתן להבחין בין פירות יער אחרים לפי צורת הגליל שלהם. ברברי הוא האמין שמקורו בצפון אפריקה. בתקופה המודרנית הצמח משגשג ממערב אירופה לקווקז. אזורי הגידול המועדפים עליו כוללים שטחי שיחים, יערות דלילים ושטחי שיטפון ואזורים הרריים.

אפקט ויישום

לברברי יש כמה בריאות-מאפיינים מקדמים. בין היתר, יש לו השפעות אנטיבקטריאליות, עפיצות, מחזור הדם ומשתן. זה גם מגרה את התיאבון. לשימוש טיפולי בברברי, משתמשים גם בפרי (Berberidis fructus) וגם בשורש (Radis Berberidis) וגם בקליפת הקליפה (Bberidis cortex) של הצמח. מכיוון שאלו משפיעים על גוף האדם, הם משמשים לטיפול במחלות שונות. בעוד שהפירות מכילים מרכיבים כגון ויטמין C, חומצה טאנית, קפסנטין והיפרוזיד, קליפת השורשים מכילה ג'טרוריזין והברברין האלקלואידי. עם זאת, ברברין רעיל ולכן יש ליטול את הקליפה והשורש במינונים נמוכים ולא לזמן רב מדי. מאז אלקלואיד יש השפעה מגרה על מָרָה ועיכול, קליפת השורש של ברברי משמש כבד-בעיות גל והפרעות עיכול. בנוסף, זה מתרחב דם כלי, שבתורו מוריד לחץ דם. בנוסף, קליפת השורשים מעוררת את תפקוד הכליות. עם זאת, במקרה של דלקת של הכליות, אין לקחת קוץ חמוץ, מכיוון שהדבר מוביל לגירוי שלילי בכליות. ניתן ליטול את קליפת השורש בצורה של תה. כדי לעשות את זה, המשתמש מרתיח חצי כפית או כפית שלמה של קליפת שורש בקצרה. לאחר מכן, על התה לצלול כחמש דקות. לאחר המסנן ניתן לקחת את קליפת השורש בלגימות קטנות. היומי מנה הוא כוס לשתיים. צורה אחרת של מנהל הוא תמיסת קליפת השורשים. הוא משמש לאותם מטרות טיפול כמו תה קליפת השורש. אפשר גם לקחת את התמיסת במקרה של לומבגו or חום. על מנת לחזק את חניכים או לטפל חניכיים מדממים, ניתן לקחת מיץ טרי מפירות הברברי. לצורך כך המטופל פשוט מבריש את המיץ על שלו חניכים. פירות החמץ אינם מכילים אלקלואידים. לפיכך, הם נחשבים לבריאים ויטמין תורמים. ניתן לעבד את הפירות לעיסה או ריבה או להשתמש בצורת סירופ. אפשר גם לייבש את הפירות, מה שהופך אותם לזמינים גם בחודשי החורף. בנוסף, פירות ברברי הם מרכיב פופולרי עבור בישול.

חשיבות לבריאות, טיפול ומניעה.

ברבריה נפוצה שימשה לצורכי טיפול תרופתי בתקופות מוקדמות יותר. לדוגמא, המצרים הקדמונים השתמשו בו יחד עם שומר זרעים להפחתה חום. לעומת זאת, הרומאים השתמשו בו לטיפול שלשול. מאוחר יותר, קליפת השורש הורתחה בסיידר תפוחים ושימשה לטיפול בבטן דלקת. הרופא והרוקח האנגלי ניקולס קולפר (1616-1654) המליץ ​​על קליפת החמצן לניקוי פנימי של הגוף ולמניעת צַהֶבֶת, גירוד, מרתיח וחזזית. כך, ה אלקלואידים של ברברי כמו ברברין וברבמין יש השפעה חיידקית. קליפת השורש אמורה גם להועיל כנגד כאב שיניים. בתקופה המודרנית משתמשים בברברין בתרופות כימיות שונות לטיפול במחלות עיניים. בנוסף לֵב, תפוצה והחיוניות של בני האדם מקודמת באופן חיובי על ידי האלקלואיד. לפיכך, הצמח נחשב כמועיל במקרים של לחץ דם גבוה. יתר על כן, ברברי מגרה את העיכול, מקל בטן מרגיז ומשפר את התיאבון. יתר על כן, נאמר כי לצמח המרפא יש השפעה נגד שלשול. נגד כאב גרון ניתן לגרגר בתה קליפת שורש מהצומח. הוא משמש גם להצטננות ומקל על גודש באף. זה יכול אפילו לשמש לטיפול דַלֶקֶת הַלַחמִית של העיניים. אינדיקציות אפשריות נוספות לשימוש בברברי הן בצקת (מַיִם שימור), מרגיע את לֵב ציון, כבד גוֹדֶשׁ, עור גירוד, מחזור התכווצויות, אבני מרה וכיס המרה דלקת. Barberry משמש גם ב הומיאופתיה. שם הוא משמש לטיפול בכאבים ראומטיים לאחר פעילות גופנית. לאחרונה בריאות מחקרים הראו כי ברברין נלחם ביעילות וירוסים, בקטריה, פטריות וטפילים. מצד שני, הברבמין האלקלואידי מספק גירוי לבן דם תאים, הפועלים כתאי הגנה בגוף. על פי מחקר אחר, ברברין מועיל גם כנגד קוליפורם בקטריה כמו גם חיידק בית החולים העקשן Pseudomonas aeruginosa.