מהי בדיקה נוירולוגית?
במהלך בדיקה נוירולוגית בודקים הרופאים את תפקוד מערכת העצבים המרכזית (CNS: מוח וחוט שדרה) וכן את מערכת העצבים ההיקפית. בדרך זו ניתן לאתר ולמקם הפרעות נוירולוגיות רבות.
מתי מבצעים בדיקה נוירולוגית?
הסיבות הנפוצות לבדיקה נוירולוגית הן:
- הפרעות חריפות במחזור הדם ב-CNS, למשל שבץ מוחי
- דימום מוחי, גידולי מוח או מורסות
- פריצת דיסק
- אֶפִּילֶפּסִיָה
- מחלות דלקתיות כרוניות של מערכת העצבים המרכזית, למשל טרשת נפוצה
- דלקות חריפות של המוח או קרומי המוח
- הפרעות מטבוליות של העצבים ההיקפיים, למשל פולינוירופתיה בסוכרת
- הפרעות תפקודיות הקשורות ללחץ של העצבים ההיקפיים
- סחרחורת
מה עושים במהלך בדיקה נוירולוגית?
בדיקה נוירולוגית כוללת:
- ראיון רפואי על ההיסטוריה הרפואית של המטופל והתלונות הנוכחיות (אנמנזה)
- הערכה נפשית של רמת ההכרה של המטופל
- מישוש של הדופקים ומדידה של לחץ דם
- בדיקה של שנים עשר עצבי הגולגולת
- בחינת כוח, רגישות, רפלקסים וקואורדינציה של הגוף
בדיקת ערנות, רגישות ותפקוד מוטורי
בתחילת הדרך, הרופא מעריך את ערנות המטופל (ערנות), באמצעות שאלות שונות – כמו תאריך לידה, שם פרטי או מיקום. אם המטופל יכול לענות נכון על כל השאלות, מצבו מסווג כ"ער ומכוון".
בנוסף, הרופא בודק את רגישות הגוף כולו. נבדקות תחושת המגע, הכאב, הטמפרטורה, הרטט ושינויי המיקום.
בנוסף, הרופא בוחן את התפקוד המוטורי ומחלק את כוח השרירים של המטופל לדרגות כוח שונות. בדרך זו, ניתן לזהות כל שיתוק או התכווצויות (ספסטיות) קיימים.
בחינת קואורדינציה, עמידה ושיווי משקל
הבדיקה הנוירולוגית של הקואורדינציה יכולה להתבצע באמצעות מה שנקרא בדיקת אצבע-אף. בבדיקה זו, על המטופל, עם עיניים עצומות וזרועות מושטות תחילה, להביא תחילה את האצבע הימנית ולאחר מכן את האצבע השמאלית אל אפו.
מבחן הצעד של אונטרברגר משמש לבדיקת עמידה, הליכה ושיווי משקל: כאן, על המטופל לצעוד 50 עד 60 צעדים במקום בעיניים עצומות ובידיים מושטות. יש להרים תמיד את הברכיים לגובה הירכיים.
בדיקת עצבי הגולגולת
עצבי הגולגולת, שמקורם ישירות מהמוח, נבדקים בנפרד בבדיקה הנוירולוגית:
- I. עצב ריח: אימות על ידי בדיקות ריח
- II. עצב ראייה – ראייה: יש לזהות עצמים או אותיות ממרחק מסוים. תגובת האישון נבדקת על ידי הרופא המאיר מנורה לעיניים ומעריך את תגובת האישון.
- III. עצב אוקולומוטורי - תנועת עיניים: כאן המטופל אמור להיות מסוגל לעקוב אחר האצבע של הרופא עם העיניים
- IV. עצב טרוקליארי – תנועת עיניים: לצורך הבדיקה, המטופל מסתכל פנימה ומטה. הרופא בודק את שתי העיניים בנפרד.
- VI. עצב abducens - תנועת עיניים: המטופל מסתכל החוצה לאימות. זה נבדק גם על ידי השוואה מצד לצד.
- VII. עצב הפנים – הבעות פנים וטעם: כאן המטופל מנפח את לחייו, מזעיף את פניו ועושה פה נשיקה. נשאל גם חוש הטעם של המטופל.
- ח. עצב Vestibulocochlear - שמיעה ושיווי משקל: הרופא משפשף אצבעות ליד האוזניים כדי לבדוק את השמיעה. בדיקת שיווי משקל משמשת לבדיקת תפקוד העצבים.
- ט. עצב הלוע הגלוסי - בליעה: הרופא בודק את הגרון ואת יכולת הבליעה
- X. Nervus vagus – שליטה באיברים פנימיים: הרופא שואל על הפרעות בקצב הלב, הנשימה או העיכול
- XI. Nervus accessorius - חלק משרירי הראש: הרופא לוחץ את הכתפיים כלפי מטה בזמן שהמטופל מושך אותן למעלה. כמו כן, הראש אמור להיות מסוגל לסובב כנגד התנגדות.
- XII. Nervus hypoglossus - לשון: המטופל מוציא את הלשון החוצה ומניע אותה לכל הצדדים
בדיקת רפלקסים
הבדיקה הנוירולוגית כוללת גם בדיקת רפלקסים. באמצעות פטיש רפלקס, הרופא בודק את מה שנקרא רפלקס השרירים, כגון רפלקס הגיד הדו-ראשי. הרופא מניח אגודל על גיד הדו-ראשי ומכה אותו בפטיש. אם האמה מתכופפת, פציעות בעצבים המעורבים הן כמעט בלתי אפשריות.
במקרה של מה שנקרא רפלקסים חיצוניים, תגובת הרפלקס אינה מתרחשת באיבר התופס את הגירוי. אם, למשל, הרופא מלטף את הירך, האשך של גבר יורם.
בנוסף, נבדקים הרפלקסים הפרימיטיביים, שאסור להפעיל אצל אנשים בריאים והם קיימים רק בילודים ובתינוקות. ברפלקס הבאבינסקי, למשל, מצחצחים במרץ את הקצה החיצוני של כף הרגל. אם יש נזק עצבי, האצבעות מתפשטות והבוהן הגדולה מתרוממת כלפי מעלה.
מהם הסיכונים בבדיקה נוירולוגית?
מה אני צריך לקחת בחשבון לאחר בדיקה נוירולוגית?
לאחר השלמת הבדיקה הנוירולוגית, הרופא שלך ידון איתך בתוצאות. בהתאם לאבחנה, כעת יבוצעו בדיקות נוירולוגיות טכניות נוספות כגון הדמיית תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או אלקטרוקנוירוגרפיה (ENG).
