שמירה: פונקציה, משימות, תפקיד ומחלות

הנסיגה קשורה ישירות ל זיכרון ובהתאם, היכולת לאחסן מידע שהתקבל ובהתאם לצורך לאחזר אותו. הנסיגה של האדם תלויה בגורמים רבים המשפיעים עליו זיכרון קיבולת. כאלה הם התנהגות, מצב רוח, עירנות, התוכן הרגשי או חשיבות המידע שהתקבל, רמת העוררות ואחרים.

מה קיבולת הזיכרון?

שמירה קשורה ישירות ל זיכרון ובהתאם לכך, היכולת לאחסן, ולפי הצורך, לאחזר מידע שהתקבל. זיכרון מורכב מזיכרון לטווח קצר וזמן ארוך. לשניהם יש השפעה על היכולת לזכור ולהיזכר, לפיה הזיכרון לטווח הקצר אחראי ליכולת הזכירה. מנקודת מבט פילוסופית, בלתי נשכח הוא תהליך נפשי המאחסן תוכן בזיכרון באמצעות סינתזה. לדברי אפלטון, זה מוֹחַ כוח נתפס כרעיון, וקאנט מדבר בכתביו על אחדות מורכבת ושיטתית באמצעות סינתזה נפשית. היכולת לזכור היא בכך משהו אחר מהיכולת לזכור. שני התנאים מהווים פונקציות של הזיכרון ומשמשים בעיקר להתמצאות. אם מתרחשות הפרעות, למשל היכולת לזכור או לשנן אבדה, האוריינטציה מופרעת, האדם כמעט ולא מוצא את דרכו בחיים ומאבד אפשרויות ביטוי חשובות. תוך כדי זיכרון משתמשים ביכולת לאחזר תוכן מהזיכרון, שנעשה באמצעות ה- מערכת העצבים, לזכור תוכן כרוך דווקא בתודעה, היכולת עצמה היא תהליך נפשי. מידע נלקח במודע ומאוחסן בזיכרון על מנת לאחזר אותו במועד מאוחר יותר, המופעל על ידי מצב או קשר מסוים.

פונקציה ומשימה

הפונקציה של החזקה זקוקה לבני אדם, על מנת לאחסן תכולה, אותה היא תופסת, על מנת שיוכלו לחזור שוב לאלה. אי אפשר היה לחקור בדיוק עד היום, היכן ואיך מונח הזיכרון ב מוֹחַ. ישנן תיאוריות רבות. מוֹחַ פעילות ו גֵן מחקר הקוד נותר מבולבל מבחינות רבות או יכול רק לשער. אין חולק על כך שמשהו קורה במוח בזמן שהאדם שומר תכנים ונזכר בהם באמצעות שינון. מדע הטבע מניח כאן דפוסים עצביים, המאוחסנים ברמה של תאי העצב, אותם ניתן להפעיל ולנטרל. אם מזינים תכנים ומידע מדברים על חיזוק. אם הם נזכרים ומוקלטים מחדש, אנו מדברים על יכולת זיכרון. שניהם תהליכי זיכרון ותפקודי צורה של תודעה. מנקודת מבט נוירוביולוגית נוצרות רשתות ודפוסים עצביים הניתנים לזיכרון מהזיכרון לאחר פרק זמן ארוך יותר. ה מערכת העצבים אחראי לכך. כל ההופעות החושיות נשמרות דרך המוח, כך שאדם יכול, למשל, לחוש, לראות, לדבר או לשמוע בו זמנית, תוך עיבוד של כל זה בו זמנית. באמצעות חומרים מסנג'רים המכונים נוירוטרנסמיטרים, דחפים אלה מועברים באמצעות רשת של סיבי עצב. העובדה שזרם הנתונים דרך הערוצים החושיים ניתן לאחזר לאחר שמירתו בתאי עצב מבוסס על תהליכים לא מודעים ומחשבה מודעת ויכול לקרות, למשל, על ידי אסוציאציה כאשר אירועים, חפצים או מפגשים מסוימים מעוררים את הזיכרון. עם זאת, תכנים שאוחזרו אינם זהים למה שחוו בפועל, אלא רק ביטוי חלש יותר לכך.

מחלות ומחלות

במיוחד להפרעות נפשיות יש השפעה עצומה על החוזר ועל הזיכרון. זה מגיע לליקויים חזקים, שיכולים להיגרם גם פונקציונאלית וגם אורגנית. ב דמנציה, ישנה הידרדרות אורגנית של אזורי המוח, אזורים משתנים או מאבדים חומר, כך שהזיכרון וההשתמרות אבדו לחלוטין. בסופו של דבר, אם כן, כל תהליכי החשיבה עצמם. אובדן דומה מתרחש עם שינויים במוח עקב דלקת, כמו שקורה טרשת נפוצה. לעומת זאת בנוירוזה, הפגיעה בזיכרון מתרחשת עקב תסביך פסיכולוגי. תפקידי הזיכרון תלויים במידה רבה בתפקודם של תאי העצב. הפרעות שתן קלות עד חמורות מתרחשות כאשר מידע אבד לאחר כ -10 דקות ותמונות אינן מזוהות. על מנת לבחון את היכולת לזכור ולהצליח לאבחן, המטופלים מתמודדים עם מידע ניטרלי במילים ובתמונות ונבחנים בדרך זו. אם ההפרעות קלות, חולים בדרך כלל יכולים לזכור שתיים מתוך שלוש מידע; אם הם חמורים, לזכור ולהיזכר לפעמים כבר לא ניתן. ההפרעה החזקה אינה הפרעת זיכרון כשלעצמה, אלא חוסר היכולת לזהות תכנים או לזכור ולהעתיק מידע חדש. אנשים מושפעים רבים הסובלים מהפרעת רטנטיביות הם בכל זאת בעלי זיכרון שלם ויכולים לזכור תכנים מזמן. אם היכולת הזו מופרעת, לא רק שיכולות להיות בעיות באחיזת התוכן, אלא גם נגרמות קשיים אחרים, כמו למצוא מילים להביע את עצמך. במהלך שיחה, האדם המושפע אינו יכול עוד לזכור מילים פשוטות לשימוש. לכן הוא נראה מבולבל, מבולבל או חסר מחשבה לסובבים אותו. זיכרון לקוי הוא גם סימפטום למחלות נפש שונות, כולל סכִיזוֹפרֶנִיָה ו דכאון, או שזה אינדיקציה לשימוש מוגבר בתרופות, תרופות or כּוֹהֶל. תוכן של תודעה כבר לא יכול להיות מאוחסן כראוי בזיכרון, מידע כבר לא ניתן לזהות. אם קיימת בעיה אורגנית, בעיות במחזור הדם במוח עלולות לגרום לפגיעה בזיכרון.