פסוריאזיס: שחייה בבריכה מותרת

כשני מיליון אנשים ברפובליקה הפדרלית סובלים מ ספחת. זו הפרעת תגובה של עור, שמתבטא כ דלקת וקנה המידה בצורות שונות מאוד, אך אינו מדבק או מדבק. על פי תקנות הרחצה, אנשים עם ספחת נאסר עליהם להיכנס לציבור שחיה בריכות עד 2005. עם זאת, כיום הם יכולים לבקר במפעלי רחצה ציבוריים, בדיוק כמו אחרים.

איגוד הרחצה משכתב את תקנות הרחצה המודל.

בשנת 2005, לאחר משא ומתן עם הגרמני ספחת התאחדות (DPB), איגוד הרחצה הגרמני תיקן את תקנות הרחצה המודל לציבור שחיה בריכות. הקטע "אנשים אשר (...) סובלים מ שינויים בעור בהם, למשל, קשקשים או גלדים מתנתקים ועוברים אל ה מַיִם"נמחק מתקנות הרחצה המודל. במקום זאת, סעיף 2 ג השתנה ל:

"אסור לגשת ל: אנשים הסובלים ממחלה ניתנת ליידוע, (במקרה של ספק, ייתכן שתידרש הצגת אישור רפואי) או פתוחים פצעים. ” עם זאת, עדיין ניתן למצוא נוסחאות סטיגמטיות או הרחקה כלפי אנשים עם פסוריאזיס בתקנות רחצה מסוימות. לדוגמא, אנשים הסובלים מ"לא אסתטי " שינויים בעור או שלעתים נשללת גישה מהפריחות. על פי הערכת איגוד הפסוריאזיס הגרמני, מדובר בהפרה של החוק הכללי לטיפול שוויוני (AGG). מי שמגלה ניסוחים כאלה בתקנות הרחצה יכול לפנות ל- DPB, שינסה לנקוט נגדם. זיהוי פסוריאזיס: תמונות אלו עוזרות!

פסוריאזיס אינו בלתי היגייני

בכולם, עור מתקלף במהלך הרחצה. אפילו אדם הסובל מפסוריאזיס לא צפוי לשחרר הרבה קשקשים שעלול לזהם את האמבטיה מַיִם. אמצעי ההיגיינה הרגיל החלים על כל המתרחצים, כלומר מקלחת יסודית לפני הרחצה, מספיק בכדי לשטוף משוחרר קשקשים. "אנו ממליצים למטופלים שלנו להתקלח יפה לפני כן ולהבריש בזהירות בעזרת מברשת רכה, ואז לא יותר קשקשים נכנס ל מַיִם מאשר אצל אחרים ", מסביר רופא העור פרופ 'ד"ר יואכים בארת:" מה שנותר הוא מראהו של א עור מחלה שעלולה להיתפס כלא נעימה אצל מתרחצים אחרים. " כאן צוותי הרחצה יוכלו לעזור בתיווך ובחינוך מתרחצים שצריכים להיעלב מהמחלה.

שחייה למרות מחלת עור

אפשר רק לקוות שחולי פסוריאזיס רבים יעשו שימוש בזכותם: כי צריך אומץ לבקר ציבור שחיה בריכה עם מחלת עור גלויה וחשוף את עצמך למבט של אחרים. אנשים הסובלים מפסוריאזיס סובלים יותר מכול בוהים ומונחים בגלל עורם. הם נוטים להסתיר את עצמם ואת עורם החולה, מכיוון שהם לעיתים קרובות חשים מודחים ודחויים. שינוי תקנות הרחצה נתפס אפוא בעיקר כניצחון מוסרי כנגד סטיגמטיזציה והדרה חברתית. עכשיו אף חולה פסוריאזיס לא צריך לחשוש מהזרקה מהאמבטיות בגלל מחלת העור שלהם. חתיכת נורמליות לכ -2 מיליון אנשים מושפעים ברפובליקה הפדרלית.

הרחצה היא חלק חשוב מטיפול בפסוריאזיס

עם זאת, פסוריאטיקה (אנשים הסובלים מפסוריאזיס) במיוחד יכולה להפיק תועלת רבה מרחצה. "הרחצה היא מרכיב חשוב של תרפיה", מבהיר פרופ 'בארת. על פי מחקר של האגודה הדרמטולוגית הגרמנית (DDG), יעילותם של אמבטיות טיפוליות עם תמלחת הוכחה ב -1,200 מטופלים. הרחצה מרככת את שכבת העור העליונה, ולכן ניתן לחדור טוב יותר מקרני UV. האופטי צפיפות של העור משתפר, ולכן קרינת אור השמש יכולה לחדור עמוק יותר לתוך העור. קרינת UV-B גורמת למוות של תאים דלקתיים, הממלאים תפקיד חשוב בתהליך המחלה.

דגים מכרסמים: טיפול על ידי דגים קטנים?

אגב, סוג אחר של טיפולי רחצה - לא בבריכת שחייה, אלא באקווריום או (אפילו יותר טוב) בספא תרמי בטורקיה - הוא רחצה עם דגי כריש, המכונה גם דג קנגל. תרפיה. ידוע כי דגים מסוימים, גררה רופה (בורי פראייר אדמדם) ודגי כירורג דמויי קרפיון (Leucsicus chephalus) פשוט מכרסמים את כתמי העור קשקשים, בדומה לקליפה. סובלים מפסוריאזיס יכולים לשלום ממחלתם בגלל ואילו לאחר טיפול כזה. רבים מדווחים על חוויות חיוביות. אבל היזהר: היתרונות של סוג זה של תרפיה טרם אושרו מדעית. בנוסף, יש אינדיקציות לכך שטיפול בטורקיה יכול להשפיע בצורה הגדולה ביותר, כיוון שתערובת של מים מרפאים, אקלים, שמש וחופשה הַרפָּיָה יש לו גם השפעה על ההצלחה.

מסקנה: רחצה מומלצת לפסוריאזיס

רחצה, רצוי במי מלח, ואז שיזוף עוזרים להפחתת פסוריאזיס. במיוחד בעונת השחייה החיצונית, זה יתרון גדול עבור חולי פסוריאזיס להיות מסוגלים ליהנות מכוח הריפוי של מים ושמש. רחצה בסאונה מועילה במיוחד גם לסובלים מפסוריאזיס. ההזעה וטיפולי המים התכופים גורמים לשכבה העליונה של העור להתנפח. הפיתולים העיקשים של אזורי העור המושפעים מפסוריאזיס יכולים אפוא להיות רכים ומנותקים.